"משמורת": סרט מטלטל ועוכר שלווה

"משמורת", צרפת 2017

כמו "אהבה חסרה" של הבמאי הרוסי אנדריי זוויאגינצב, גם "משמורת", סרט הביכורים עטור הפרסים של קסבייה לגראן הצרפתי, הוא מסוג הסרטים המועכים והמטלטלים האלה שמצריכים כתובית הבהרה בסוף שלפיה "אף ילד לא נפגע במהלך הצילומים".

זהו מותחן אימה ריאליסטי שעלילתו העצובה כאילו נתלשה מהעמודים הפנימיים של העיתון. בסצנת הפתיחה אנו פוגשים את מרים (לאה דרוקר) ואנטואן (דניס מנושה) - זוג נשוי שמצוי בעיצומו של תהליך גירושים מכוער. כעת השניים יושבים מול שופטת, שמנסה להכריע אם להתיר לאב להתראות עם בנם בן ה־11, ז'וליאן (תומא ז'וריה).

הילד, כך על פי התצהיר שמקריאה השופטת, אינו מעוניין לראות את אביו בשום אופן. אבל האב השבור כמעט מתחנן, ואף שהפרטים אינם ידועים לנו במלואם, קשה שלא להבין לליבו ולהיות בצד שלו. עורכת הדין של האם מזכירה לנוכחים שכבר היו כמה תקריות לא נעימות עם האב בעבר. עורכת הדין של האב משיבה כי מעולם לא הוגשה נגדו תלונה במשטרה. השופטת מתלבטת. כעבור כמה ימים היא מודיעה לצדדים כי החליטה להיעתר לבקשתו של האב. וכאן מתחילות הצרות.

כי בניגוד לרושם החמקמק שלגראן מעניק לצופים בפתיחת הסרט, אנטואן הוא ממש לא אדם שראוי לאהדה שלנו. להפך. הוא גבר ממורמר ומסוכן שהופך את חיי משפחתו לגיהינום, ובכל פעם שהוא נותר לבד עם ז'וליאן, כחלק מהסכם המשמורת, קצת קשה להסתכל. כי ברור ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

"משמורת" הוא אולי סרט לא סימפתי שאינו חס על הצופים, אבל הוא אפקטיבי בטירוף. לגראן בונה את המתח הנורא שלו באיטיות ובסבלנות ומאפשר לאנטואן לחשוף את תסכוליו העמוקים ואת צדדיו המפלצתיים בטבעיות ובהדרגה. הסצנות המשותפות שלו ושל ז'וליאן אמנם אינן כוללות אלימות פיזית, אך הן עדיין מאוד לא נעימות לצפייה. בעיקר מפני שריח האלימות נישא באוויר באופן תמידי, ומפני שהתנהגותו המסוגרת והזהירה של ז'וליאן המשותק מפחד מעידה כל כך שהוא יודע היטב למה אביו מסוגל.

אף על פי שיש בסרט גם עלילה נוספת (ולא לגמרי חיונית) שעוסקת בבתם המבוגרת יותר של מרים ואנטואן, בסופו של דבר, "משמורת" נשען באופן כמעט מוחלט על הופעות המשחק של מנושה וז'וריה, ושניהם עושים עבודה יוצאת מן הכלל. מנושה, שנראה כמו שילוב בין טום סייזמור לרועי כפרי (וזכור בתור החוואי הצרפתי מפתיחת "ממזרים חסרי כבוד"), משרטט דיוקן משכנע של גבר חולה ואלים שאיבד כל שליטה על חייו ומעשיו, ואילו ז'וריה, מצידו, פשוט מרסק את הלב בתור זה שנאלץ לספוג את ההתנהגות האלימה והלא צפויה של אביו. סוף הסרט ייקח את ההתנהגות האלימה והלא צפויה הזאת לקצה הכי קיצוני שיכול להיות. נראה אתכם נשארים אדישים.

ציון: 8