אחרי עליות ומורדות ומו"מ מתיש, עלתה עזה בסוף השבוע האחרון על מסלול הרגיעה. הכנסת הכספים לרצועה והזרמת הסולר נתנו לחמאס אורך נשימה, שאמור להיות מנוצל כעת למציאת הסדר שיבטיח כי השקט יישמר לאורך זמן.
הרגיעה התאפשרה לאחר שאבו מאזן הסיר את התנגדותו להעברת הכספים מקטאר לרצועה. ביום חמישי הוכנסו הכספים לעזה - 15 מיליון דולר במזומן - בשלוש מזוודות טרולי. ההעברה צולמה כדי להוכיח שחמאס לא לוקח את הכסף לעצמו, והארגון גם הקים ועדה מיוחדת שהכינה רשימות לחלוקת הכסף: 50 אלף משפחות נזקקות שקיבלו 100 דולר כל אחת, ועוד 27 אלף פקידים אזרחיים ברצועה שקיבלו את משכורתם.
רבים בישראל לא אהבו את המראות של כסף מזומן שנכנס לעזה, ותקפו את הממשלה שאפשרה זאת. זאת ביקורת צינית, ולא רק כי לא מדובר בכסף ישראלי; האלטרנטיבה להכנסת הכספים והסולר (שמאפשר את הארכת שעות החשמל ברצועה מארבע ל־12 ביממה) היא מלחמה - שהצדדים היו קרובים מאוד אליה רק לפני שבועות בודדים.
במסגרת הרגיעה התחייב חמאס לנקוט כמה צעדים: הפסקת שיגור הבלונים והעפיפונים לשטח ישראל, הפסקת החריגות מהאזור המותר לדיג, הפסקת ההפגנות הליליות ומאמץ להפחית את האלימות בהפגנות יום שישי על הגדר. שלשום אכן נרשם שינוי מסוים באופי ההפגנה השבועית - בעיקר במספר הפלשתינים שהגיעו לגדר ובכמות המטענים שהושלכו לעבר הכוחות וכמות הצמיגים שהובערו. ועדיין, ישראל דורשת שחמאס יפעל להרגעה משמעותית יותר כבר בתקופה הקרובה.
המהלכים האלה, שהתבצעו בתיווך מצרים ושליח האו"ם מלאדנוב, ובמימון קטארי, מציבים את הצדדים בנקודה הטובה ביותר מאז החלו המהומות על הגדר לפני כשבעה חודשים וחצי. המאמץ כעת הוא להפוך את ההסדר לקבוע, כלומר שלא יהיה מדובר באירוע חד־פעמי, אלא במנגנון שיאפשר הזרמה רציפה של כספים לרצועה שיבטיחו שקט לזמן ממושך.
נסראללה בלחץ
המתווכים מקווים כי בסיומו של השלב הזה ייווצר בין הצדדים אמון, שיאפשר להם לדון בהסדרים ארוכי טווח שיכללו שיקום עמוק של הרצועה. ישראל לא תסכים לכך ללא פתרון של סוגית השבויים והנעדרים (גופות גולדין ושאול ושני האזרחים שמוחזקים ברצועה), מה שעלול לעורר מחדש את המתיחות בין הצדדים, אף שספק אם מי מהם מעוניין בהסלמה: חמאס רוצה שקט כדי לשפר את המצב האזרחי־כלכלי בעזה, וישראל רוצה שקט גם כדי להתרכז בנעשה בצפון.
גם מההיבט הזה, טוב עשתה ממשלת נתניהו כשנתנה הזדמנות למיצוי מהלכי ההסדרה. נאומו של חסן נסראללה אתמול מעיד עד כמה נפיצה הגזרה הצפונית; מדבריו עולה כי הוא מעריך שישראל עלולה להפסיק עם האזהרות ולעבור לתקיפת מפעלי הדיוק לטילים שחיזבאללה מקים בלבנון, והוא ביקש להזכיר כי יגיב על כך בתקיפות. אזהרותיו משקפות אמנם את המדיניות המוצהרת של חיזבאללה כי כל פגיעה בלבנון תוביל לפגיעה בישראל, אלא שמבעד להצהרות הרהב ניכר כי הפעולות הישראליות האחרונות - שכללו בעיקר את חשיפת הפעילות החשאית של חיזבאללה בעומק לבנון ולאורך הגבול - הצליחו להכניס את נסראללה ללחץ.
סביר שישראל תמשיך במדיניות הזאת, לפחות בתקופה הקרובה. זה יחייב את המשך מיקוד הקשב הביטחוני בצפון, גם על פני אירועים מרגיזים כמו חדירת הפלשתיני בליל שבת לחממות קיבוץ נתיב העשרה. צה"ל זיהה את האירוע הזה באיחור, אבל מרגע שזיהה פעל נכון, בודד את הפלשתיני ותפס אותו (אחרי שהצית את אחת החממות). בחקירתו התברר כי כבר ניסה לחדור לישראל כמה פעמים בעבר, כדי להיתפס, וכך עשה גם שלשום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו