סוסו ושמחו

על שער הניצחון של מילאן מול גנואה בדקה ה־97 של המחזור האחרון חתום אלסיו רומאניולי. וזה הגיוני, כי הבלם והקפטן היה מי שבעט את הכדור לרשת, ולכן חוקי הסטטיסטיקה מייחסים לו את הגול.

אותם חוקים הדביקו לסוסו בישול, השביעי שלו העונה (יותר מכל שחקן אחר בחמש הליגות הגדולות של אירופה), וכאן יש זילות בהגדרה. כי סוסו לא סתם בישל לרומאניולי. הוא עמד במרכז הרחבה של גנואה, אחת מקבוצותיו לשעבר, וחילק כדורים לשחקני מילאן עד שאחד מהם יהיה מוכן ובטוח מספיק כדי לשים אותו ברשת. קודם פטריק קוטרונה, אחר כך רומאניולי, בסוף שוב רומאניולי, והכל בשקט, ברוגע ובדיוק.

לא סתם בחרו שחקני מילאן להפקיד את הכדור ברגליים הבטוחות של הספרדי בן ה־24. כמו הקבוצה שהם מייצגים, גם סוסו נראה כמי שמצליח להתייצב אחרי שנים של בלאגן וחיפוש עצמי. במקרה של הקיצוני הימני, החיפוש הזה החל בגיל 16 עם מעבר לאקדמיה של ליברפול. באנפילד ובסביבתה הוא נחשב לכישרון גדול, אבל גם לכזה שלא מצליח לממש אותו. לכן הושאל לאלמריה, חזר לאנפילד, משם למילאן, הלאה לגנואה, וחזרה לסן סירו. את המסע הארוך הזה אפיין בעיקר חוסר יציבות: של האובייקט כמובן, אבל גם של המקום. חמישה מאמנים, עשרות שחקנים ושלושה בעלים התחלפו במילאן מאז שסוסו הגיע. חלק אהבו את סט הכישורים שלו, חלק פחות, אבל המצב מעולם לא היה טוב יותר מאשר כעת. את הבעלים הסינים החליפו אמריקנים, לאונרדו ופאולו מלדיני נקראו לדגל, וג'נארו גאטוזו מצליח להוציא מהספרדי את המיטב. "הכל רגוע עכשיו, הבלאגן שהיה עם הסינים הסתיים", הודה בשבוע שעבר.

סוסו. המסע שלו בכדורגל העולמי התאפיין בחוסר יציבות // צילום: אי.פי.איי

העונה, כשלראשונה בקריירה פגש קבוצה מסודרת וכשעתידו ידוע ובהיר, סוסו מצליח לממש כל פיסת פוטנציאל שטמונה בו. את ההתקפות הוא מתחיל באגף ימין, המקום האידאלי לשחקן עם רגל שמאל מדויקת כשלו, והתוצאות בהתאם. את רוב שעריו כובש סוסו מחוץ לרחבה אחרי שחתך למרכז, ולאלה הוא מוסיף בישולים בדיוק מילימטרי. הנהנה העיקרי מקסמיו של הספרדי הוא גונסאלו היגוואין. "היחסים שלי עם סוסו מצוינים. תמיד כששיחקתי מולו הערצתי את היכולת שלו להרים את הראש ולמסור כדורים לאן שהוא רוצה". אלסנדרו דל פיירו ניתח את שיתוף הפעולה לסקיי ספורט: "העובדה שהם משחקים כל כך טוב יחד נובעת מהיכולת של סוסו להבין את השחקנים שעל ידו".

לא רק את השחקנים האחרים מבין סוסו, אלא בעיקר את עצמו. כאחד שגדל על שחקנים כמו מסי וקאקה, הספרדי מודע לכך שמצפה לו דרך ארוכה עד לליגה של הגדולים ביותר. רק בשנה שעברה הוא זומן בפעם הראשונה לנבחרת ספרד, ועדיין חסרה לו ברזומה הופעה גדולה במשחק גדול. השבוע הקרוב מזמן לו שלוש אפשרויות לעשות עוד קפיצה קדימה: הערב מול בטיס, בראשון מול יובנטוס, ובשבוע הבא מול אנגליה בליגת האומות.

במילאן הוא מצליח למצא את הפוטנציאל הטמון בו // צילום: אי.פי.איי

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות