"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך מיקום של חיידק במושבה משפיע על העמידות שלו לתרופות?

מחקר בחן את המבנה התלת ממדי של מושבות חיידקים ומסביר כיצד צורת המבנה של המושבה משפיעה על עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה ויסייע במציאת דרכים חדשות לחיסולם

,עודכן
בקטריות כחולות. המיקום משפיע על העמידות // צילום: Getty Images

מחקר חדש בחן השפעה של אנטיביוטיקה על מושבות חיידקים. מושבות חיידקים בטבע מתפשטות במהירות על פני משטחים באמצעות שחייה משותפת. תנועת החיידקים הקולקטיבית מזכירה תנועה של דגים, ציפורים ואורגניזמים אחרים הנעים בלהקות. לכן כדי להבין את דרך ההתמודדות עם תרופות צריך לחקור את המבנה הזה מבחינה פיזיקלית, ביולוגית ואקולוגית.

אלא שלמעשה עד כה, המחקרים שנעשו בנושא התנועה הקולקטיבית של חיידקים התמקדו במושבות דקיקות, בהן קיים מספר קטן של שכבות חיידקים, וזאת עקב אילוצים טכניים הקשורים בקושי לתצפת על מושבה עבה.

במקרים כאלה, אם מוסיפים אנטיביוטיקה למזון המושבה מושמדת מיד. זאת בניגוד למושבה תלת ממדית גדולה יותר שבה חלק מהחיידקים שורד. לכן היה צורך ביצירת כלי מחקרי טוב יותר שיאפשר לדמות מושבת חיידקים גדולה.

מחקר כזה נערך על ידי ד"ר אברהם באר ממכון המים, המכונים לחקר המדבר, ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם פרופ' גיל אריאל מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' רסיקה הארשי מאוניברסיטת טקסס.

החוקרים התמקדו במושבות תלת-ממדיות גדולות בדגש על המבנה התלת-ממדי המשתנה כתלות בזמן. ההתבוננות בחיידקים נעשתה בשילוב של מיקרוסקופיית אור רגילה ומיקרוסקופיה פלורסנטית שאפשרה מיפוי תלת-ממדי מדויק של החיידקים. שיטה זו טובה כדי לאפשר מעקב תלת-ממדי אחר חיידקים צפופים שלא ניתן לעקוב אחריהם באמצעות שיטות מקובלות.

תוצאות המחקר הסבירו כיצד החיידקים בטבע מתמודדים עם אנטיביוטיקה. התברר כי למושבת חיידקים מבנה ייחודי בו רוב החיידקים מאכלסים את שכבות הביניים של המושבה, חלקם את תחתיתה ואין הם מאכלסים את חלקה העליון המכיל בעיקר נוזלים.

בנוסף, התגלה כי הוספת אנטיביוטיקה למזון המושבה יוצרת שכבה נעדרת חיידקים בתחתית המושבה וכולם נדחקים לחלקה האמצעי, אך עדיין לא מאכלסים את חלקה העליון.

"העדר חיידקים בחלקה העליון של המושבה", כך מסביר פרופ' אריאל, "הוא תוצאה של הימצאות חומרים פעילי שטח הנקראים סורפקטנטים. החיידקים השוחים ליד שפת המושבה יוצרים זרמים בנוזל ומזיזים את הסורפקטנטים. שינויים אלה יוצרים דחיה, והיעלמות החיידקים מחלקה התחתון של המושבה", ממשיך ד"ר באר, "נעשית בתהליך דחייה, המבוסס על חיישנים ביוכימיים המצויים בחיידק, חיישנים שעד היום לא היה ידוע על קיומם וכעת הם הפכו למוקד עניין במחקר. למרבה הפלא, תהליך ההתחמקות של החיידקים מחלקה התחתון של המושבה ומהאנטיביוטיקה מונע מהם למות ולפיכך תהליך הדחייה הזה (הכימוטקטי) משמש כאמצעי הישרדות של החיידקים".

מבחינה זו הבנת דרך ההתחמקות של החיידקים יכולה בעתיד לאפשר ייצור תרופות שיעקפו את החיישנים של החיידקים וכך לפעול נגדם טוב יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר