הפעוטה שנפטרה אתמול בירושלים היתה קורבן של החלטת ההורים שלה לא לחסן אותה ואת האחים שלה נגד חצבת. אבל לא בטוח שכדי למנוע טרגדיה שכזו המדינה צריכה להעניש את ההורים של התינוקת הזו והורים אחרים שלא מחסנים.
בעוד יומיים תעלה לדיון בוועדת שרים הצעת חוק שמטילה סנקציות כלכליות על מי שמסרב לחסן את ילדיו. ההצעה החלה כרצון להטיל דמי ביטוח בריאות גבוהים על ילדים שהוריהם מסרבים לחסן אותם, ולאחר ייעוץ משפטי ודיונים במשרד הבריאות עברה "ריכוך" משמעותי והפכה להטלת קנס כספי בדמות ביטול נקודת זיכוי במס על מי שגם לאחר "שיחות שכנוע" יסרב לחסן את ילדיו.
בד בבד, צוברות תאוצה יוזמות אחרות, פרטיות, שדורשות למנוע כניסת ילדים לא מחוסנים לגני ילדים ולבתי ספר.
לפני שהשרים מצביעים ומאשרים סנקציות שמענישות ילדים על החלטות ומחדלים של הוריהם, חשוב לזכור שהן כנראה לא היו מצליחות למנוע את מקרה המוות בירושלים. הוריה של התינוקת שלא רשומים במשרד הפנים, גם לא הולכים למוסדות החינוך של המדינה, ולא בטוח שהם מושפעים ממערכת המיסוי.
יש סרבני חיסון כאלה ויש סרבנים אידיאולוגיים, שגם סנקציות כלכליות לא ישכנעו אותם להתחסן.
מה אפשר לעשות כדי להגדיל את שיעור המתחסנים בלי לפגוע כלכלית בילדים ובהוריהם? מבקר המדינה המליץ כבר לפני ארבע שנים על כמה צעדים שלא יושמו:
להקדיש מאמץ להנגשת החיסונים לשכונות וליישובים שבהם נמצאים אותם "כיסים" לא מחוסנים; לשפר את איסוף המידע של משרד הבריאות, שכיום לא יודע בדיוק מהם שיעורי ההתחסנות בכל יישוב ומוסד חינוכי, כדי למקד את המאמץ בדיוק היכן שצריך; להגביר את השקיפות ולשלב אנשי ציבור ולא רק אנשי מקצוע בוועדה המייעצת של משרד הבריאות לנושא החיסונים.
ובעידן שבו הורים מתקשים לתפוס בטלפון את טיפת חלב כדי להזיז תור שנקבע מראש, או נאלצים להיעדר מהעבודה כדי להגיע לתחנות שפתוחות בעיקר בשעות הבוקר, יש עוד הרבה מה לשפר ולחזק במערך אחיות בריאות הציבור, שהן הראשונות שעומדות בחזית המלחמה בחצבת. כפייה של חיסונים הוא אחד הנושאים השנויים במחלוקת, אפילו בקרב הרופאים עצמם. בעיניי התחסנות דומה לקדושת יום כיפור. אין חובה חוקית, אבל אנחנו עושים את זה מתוך רצון, חשיבה, סולידריות וכבוד, ולא בגלל חוק או קנס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו