"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש מה לעשות לפני הטלת הסנקציות

ניתן להקדיש מאמץ רב יותר להנגשת החיסונים השונים לשכונות וליישובים שבהם נמצאים אותם "כיסים" לא מחוסנים • דעה

,עודכן
חיסון לתינוק (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

הפעוטה שנפטרה אתמול בירושלים היתה קורבן שלהחלטת ההוריםשלה לא לחסן אותה ואת האחים שלה נגד חצבת. אבל לא בטוח שכדי למנוע טרגדיה שכזו המדינה צריכה להעניש את ההורים של התינוקת הזו והורים אחרים שלא מחסנים.

בעוד יומיים תעלה לדיון בוועדת שרים הצעת חוק שמטילהסנקציות כלכליותעל מי שמסרב לחסן את ילדיו. ההצעה החלה כרצון להטיל דמי ביטוח בריאות גבוהים על ילדים שהוריהם מסרבים לחסן אותם, ולאחר ייעוץ משפטי ודיונים במשרד הבריאות עברה "ריכוך" משמעותי והפכה להטלת קנס כספי בדמות ביטול נקודת זיכוי במס על מי שגם לאחר "שיחות שכנוע" יסרב לחסן את ילדיו.

בד בבד, צוברות תאוצה יוזמות אחרות, פרטיות, שדורשות למנוע כניסת ילדים לא מחוסנים לגני ילדים ולבתי ספר.

לפני שהשרים מצביעים ומאשרים סנקציות שמענישות ילדים על החלטות ומחדלים של הוריהם, חשוב לזכור שהן כנראה לא היו מצליחות למנוע את מקרה המוות בירושלים. הוריה של התינוקת שלא רשומים במשרד הפנים, גם לא הולכים למוסדות החינוך של המדינה, ולא בטוח שהם מושפעים ממערכת המיסוי.

יש סרבני חיסון כאלה ויש סרבנים אידיאולוגיים, שגם סנקציות כלכליות לא ישכנעו אותם להתחסן.

מה אפשר לעשות כדי להגדיל את שיעור המתחסנים בלי לפגוע כלכלית בילדים ובהוריהם? מבקר המדינה המליץ כבר לפני ארבע שנים על כמה צעדים שלא יושמו:

להקדיש מאמץ להנגשת החיסונים לשכונות וליישובים שבהם נמצאים אותם "כיסים" לא מחוסנים; לשפר את איסוף המידע של משרד הבריאות, שכיום לא יודע בדיוק מהם שיעורי ההתחסנות בכל יישוב ומוסד חינוכי, כדי למקד את המאמץ בדיוק היכן שצריך; להגביר את השקיפות ולשלב אנשי ציבור ולא רק אנשי מקצוע בוועדה המייעצת של משרד הבריאות לנושא החיסונים.

ובעידן שבו הורים מתקשים לתפוס בטלפון את טיפת חלב כדי להזיז תור שנקבע מראש, או נאלצים להיעדר מהעבודה כדי להגיע לתחנות שפתוחות בעיקר בשעות הבוקר, יש עוד הרבה מה לשפר ולחזק במערך אחיות בריאות הציבור, שהן הראשונות שעומדות בחזית המלחמה בחצבת. כפייה של חיסונים הוא אחד הנושאים השנויים במחלוקת, אפילו בקרב הרופאים עצמם. בעיניי התחסנות דומה לקדושת יום כיפור. אין חובה חוקית, אבל אנחנו עושים את זה מתוך רצון, חשיבה, סולידריות וכבוד, ולא בגלל חוק או קנס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר