"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההסכם הסודי של האוצר עם ועד חברת חשמל

ההסכם, שהוסתר על ידי המשרד, נחשף בעתירה של פורום קהלת נגד הרפורמה • על פי ההסכם: העובדים שיפרשו יזכו לפטור ממס על הפיצויים

,עודכן
עובדי חברת החשמל // צילום: הרצי שפירא

ב־3 ביוני 2018 התקבלה החלטת ממשלה לאישור הרפורמה במשק החשמל. אלא שכיום מתברר כי בהצעת המחליטים והנספחים שעליהם הצביעו שרי הממשלה, פשוט לא נכלל כל המידע שקשור לרפורמה שעליה חתמה המדינה מול ועד עובדי חברת החשמל.

בעקבות עתירת פורום קהלת לבג"ץ נגד הרפורמה התגלה ההסכם הקיבוצי המלא מול העובדים, שהוסתר מהשרים במועד החלטת הממשלה. בהסכם כתוב במפורש שהפטור ממס על הפיצויים לעובדים הוא תנאי מתלה לתחולתו. כלומר, המדינה הסכימה לוותר על מיסוי הפיצויים לעובדים במסגרת הרפורמה מבלי להציג זאת לשרים.

שר שנכח בישיבת הממשלה אישר ל"ישראל היום" את הדברים ואמר כי הם לא ראו את הסעיף הזה, אף על פי שהוא התעניין מאוד בנושא ההטבות לעובדים. נזכיר כי הרפורמה כוללת פרישה מרצון של כ־3,000 עובדים לגמלאות ופיצויי פרישה בסך 1.2 מיליון שקלים בממוצע לעובד, ואילו העובדים שיישארו יקבלו בונוס ושכר עידוד בסך 1,700 שקלים לעובד.

כדי לאפשר את הפטור ממס לעובדים, צריך ככל הנראה להסדיר את הנושא הספציפי הזה בחקיקה - מה שתוקע לעת עתה את התקדמות הרפורמה. מרשות המסים נמסר כי "הרשות בוחנת את הנושא".

במשרד האוצר לא הכחישו את הדברים ומסרו כי "עניינה של החלטת הממשלה תלוי ועומד כעת במסגרת עתירה שהוגשה לבג"ץ, והמדינה תשמיע את טענותיה במסגרת תגובתה לעתירה".

באוצר החליטו שלא להתייחס לשאלות "ישראל היום": "למה ההסכם המלא עם העובדים לא הוצג לשרים?" או "האם היועץ המשפטי של המשרד היה מעורב בהחלטה?"

עוד נושא שמתגלה כעת הוא כי לפי החוק, רשות החשמל עצמאית לחלוטין לקבוע את תעריף החשמל לצרכן לפי עקרון העלות, כלומר לפי עלות הייצור. הסיבה לכך שהעצמאות של רשות החשמל נשמרת בכל הנוגע לתעריף היא הרצון לנטרל אותה מהשפעות של בעלי אינטרסים זרים. אלא שלפי עתירת פורום קהלת, המדינה הכניסה סעיף שמאפשר לממן את ההטבות לעובדים מתעריפי החשמל. כלומר, התעריף לא ייקבע לפי העלות, אלא לפי הצורך בשקט תעשייתי מצד העובדים.

מנכ"ל פורום קהלת, עו"ד מאיר רובין, מסר ל"ישראל היום" כי "העובדה שהגורם המעכב המרכזי ליישום הרפורמה בחשמל כלל לא זכה להתייחסות בהחלטת הממשלה, וככל הנראה אף לא נידון על ידיה, מעידה על ליקויים חמורים בשיקול דעתם של מובילי הרפורמה ובאופן שבו התקבלו ההחלטות בתחום כל כך מרכזי ורגיש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר