"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פיצול דרמטי בכנסיה האורתודוכסית

לאחר שהפטריארכיה בקונסטנטינופול הכירה בעצמאות הכנסייה האוקראינית, הכריזה הכנסייה הרוסית על היפרדותה מהאורתודוכסיה העולמית • מדובר בפיצול הגדול ביותר בכנסייה באלף השנים האחרונות

,עודכן
ברתולומאיוס, פטריארך קונסטנטינופול // צילום: לפטריס פיטרקיס, איי.פי

הכנסייה האורתודוכסית הרוסית הודיעה השבוע כי החליטה לנתק קשרים עם קונסטנטינופול – האוטוריטה של העולם האורתודוכסי. מאחר שהכנסייה הרוסית היא הגדולה מבין הכנסיות האורתודוכסיות בעולם, מדובר בפיצול הגדול ביותר בכנסייה מאז "הסכיזמה הגדולה" בשנת 1054, אז נפרדו הקתולים והאורתודוכסים.

הסיבה להחלטה הרוסית: בשבוע שעבר הכירה הפטריארכיה של קונסטנטינופול בעצמאותה של הכנסייה האוקראינית, ובהיפרדותה המוחלטת מן הכנסייה הרוסית.

כחלק מההכרה בעצמאות, ביטלה הפטריארכיה בקונסטנטינופול, הנחשבת לראשונה בחשיבותה בעולם האורתודוכסי, את החלטתה משנת 1686 להחיל את שיפוטה הדתי של הכנסייה הרוסית על נפת קייב. בנוסף, ביטלה הפטריארכיה חרם שהכריזה הכנסייה הרוסית על שני אנשי דת אוקראינים בכירים.

ראש מחלקת יחסי החוץ של הכנסייה הרוסית // צילום: וסילי פדוסנקו, רויטרס

הכנסייה הרוסית, שרואה את קייב כערש הכנסייה, חלשה עד כה על כ-12 אלף קהילות באוקראינה, וחוששת כעת לאבד רבות מהן. הפיצול מעורר דאגה גם לגורלם של אלפי אתרים דתיים המצויים באוקראינה והוחזקו ועלולים להפוך למוקדי עימות במסגרת מאבקי השליטה של הכנסיות.

בשל החלטת הפטריארכיה, התכנסה ביום שני מועצת מקבלי ההחלטות של הכנסייה והחליטה על היפרדותה מקונסטנטינופול. הכנסייה הסבירה כי החלטת הפטריארכיה נוגדת את האמת ההיסטורית וכי אם תצא ההחלטה אל הפועל, הם לא יוכלו לקחת חלק באורתודוכסיה העולמית (האקומנית).

גם ברמה המדינית עורר המהלך דאגה ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כינס בשבוע שעבר את מועצת הביטחון של המדינה לדיון בנושא.

כינס את מועצת הביטחון. ולדימיר פוטין // צילום: סרגיי קרפוחין, אי.פי.איי

התקשורת הרוסית ביקרה גם היא את החלטת הפטריארכיה בקונסטנטינופול והזהירה מהשתלטות גורמים רדיקליים על הקהילות באוקראינה. חלק מהעיתונים אף הגדירו את יום קבלת ההחלטה בקונסטנטינופול בתור "אחד הימים האפלים בהיסטוריה האורתודוכסית".

באוקראינה, לעומת זאת, חגגו את ההכרה בכנסייה: נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו התייחס להחלטת הפטריארכיה ואמר כי זהו מהלך טבעי וכי עצמאות הכנסייה היא פועל יוצא של העצמאות האוקראינית.

כעת מתכוננים בקהילה האוקראינית לכונן את הכנסייה באופן רשמי ולבחור מנהיג חדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר