"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח התחרותיות: ישראל במקום ה־20 וראשונה ביזמות

עודף ביורוקרטיה ומחסור באשראי דרדרו את ישראל בארבעה מקומות • התואר "אומת הסטארט־אפ" - נשמר • ישראל מקום ראשון ביזמות

,עודכן
סטארטאפ, צילום: getty images

מצבה הכלכלי והביורוקרטי של מדינת ישראל לא מעודד כלל: מדד התחרותיות הבינלאומי לשנת 2018 של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) לשנת 2018 חושף כי ישראל הידרדרה למקום ה־20 במדד התחרות הבינלאומי, מהמקום ה־16 בשנה שעברה.

מדובר במדד תחרותיות חדש יחסית, GCI 4.0, שמשקלל בתוכו משתנים נוספים שלא הובאו בחשבון במדדי העבר. את חמשת המקומות הראשונים במדד התחרותיות החדש קטפו ארה"ב, סינגפור, גרמניה, שווייץ ויפן בהתאמה. במקום האחרון (140) במדד נמצאת הרפובליקה האפריקנית צ'אד.

מהדו"ח עולה כי כמה גורמים מסכנים את הצמיחה במשק הישראלי, ומעידים על כך הציונים הנמוכים שקיבלה ישראל במדדי הביורוקרטיה הממשלתית (מקום 59), הזמן שלוקח לפתוח עסק בישראל (מקום 74), העלויות הנלוות לפתיחת עסק בישראל (מקום 50) ויכולת נמוכה לקבל אשראי (מקום 45). הנתונים הללו מתייחסים למיקומה של ישראל בין 140 המדינות שנכללו במדד, מה שמעיד על כך שיש מקום רב לשיפור בנטל הרגולציה והביורוקרטיה.

ישראל מדורגת במקומות נמוכים מאוד גם במורכבות של תעריפים ותשלומים (81), קלות של העסקת עובדים זרים (125) ושקיפות תקציבית של הממשלה (90). כמו כן, נרשמה ירידה מדאיגה בתשתיות, בדירוג של השירותים הימיים והאוויריים (42) ובאיכות של ההכשרה המקצועית (37).

נקודת האור בדו"ח התחרותיות היא שישראל הצליחה לשמור על מעמדה כ"אומת הסטארט־אפ" כשדורגה במקום הראשון בעולם במדדים של התפתחות חברות סטארט־אפ, היחס ליזמים וההוצאה של חברות בתחומי המחקר והפיתוח. ישראל מוקמה במקום העשירי המכובד במדד הגשת הפטנטים ובמקום השני במדד זמינות הון סיכון. נוסף על כך, אנו במקום השישי המצוין במדד שילוב הנשים בכוח העבודה.

באשר לאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA), הדו"ח מציין כי בשנים האחרונות קצב הרפורמות הכלכליות באזור הואץ, לאחר שילוב של מהפכות בתחומים הכלכלי, החברתי והפוליטי. מדינות הנפט סבלו מחוסר יציבות והתקשו למצוא חלופות נוספות לתעשיות הנפט, אשר מאופיינות בתנודתיות רבה מדי לאחרונה. המזרח התיכון, לדברי מחברי הדו"ח, מאופיין גם בגישה מוגבלת לתחום טכנולוגיות המידע ותחום החדשנות, למעט בישראל.

הדו"ח מצביע על כך שלאחר עשור "אבוד", ההתאוששות הכלכלית נמצאת בעיצומה, והכלכלה העולמית צפויה לגדול ב־4% בשנים 2018 ו־2019. "הכלכלה של היום והסביבה העסקית פחות ופחות בטוחות, מאתגרות ומורכבות. ההתאוששות הכלכלית נשארת פגיעה לסיכונים אפשריים", אומרים מחברי הדו"ח.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מסר כי "ההידרדרות של ישראל במדד התחרותיות העולמי צריכה להדליק נורה אדומה בקרב כלל בכירי הממשלה. שכן בניגוד למה שמנסים לשדר לנו, העתיד הכלכלי שלנו לא מבשר טובות. לכן ראוי שהמנהיגות הכלכלית תתייחס ברצינות לאותם מדדים ותנקוט צעדים ממשיים לשינוי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר