העליון לבעלי אתר זנות: רוצים לתבוע? הזדהו

ביהמ"ש העליון דחה על הסף ערעור שהגיש עורך הדין יעקב שקלאר על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א להגביל את הגישה לאתרי אינטרנטאשר מפרסמים שירותי זנות. במסגרת פסק הדין נדחתה גם בקשה, שלפיה זהותם של מפעילי האתרים תישאר חסויה.

הפרשה החלה כאשר התברר למדינה שהאתרים ממשיכים לפעול על אף שביהמ"ש המחוזי נעתר לבקשתה לחסימתם. מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פנתה לביהמ"ש המחוזי בבקשה למתן צו מתוקן, לפי חוקחסימת אתרים. לדיון בבקשה התייצב עורך הדין יעקב שקלאר וטען כי הוא מייצג מפעילי אתרים. עורך הדין שקלאר טען כי יש לבטל את הצווים שניתנו, שכן למפעילי האתרים לא ניתנה הזדמנות להשמיע את קולם בבית המשפט. בצד זאת, ביקש עורך הדין כי זהות לקוחותיו תישאר חסויה, כדי להימנע מהפללה עצמית ומחשיפתם להליכי מעצר וחקירה.

בתום הדיון, בית המשפט החליט לדחות את בקשת עורך הדין, וקבע כי אין להתיר לבעל דין לבקש סעד מבלי לחשוף את זהותו. ביהמ"ש המחוזי הוסיף וציין כי ההוראות הרלוונטיות בפקודת הראיות עוסקות בזכותו של אדם להימנע מאמירת דברים שיש בהם משום הפללה עצמית, ולא בעצם החשיפה של זהותו.

"אין בסיס בדין". דפנה ברק ארז // צילום: אורן בן חקון

בדיונים נוספים דחה בית המשפט גם את בקשת עורך הדין שאקלר להצטרף להליך במעמד "ידיד בית המשפט", כדי שיוכל לטעון לגוף הדברים מבלי לחשוף את זהות מפעילי האתרים, וכן נדחתה הצעתו לחשוף את פרטי המפעילים לעיני בית המשפט בלבד, בכפוף להתחייבות כי זהותם תישאר עלומה וכי תוענק להם חסינות.

עוה"ד שאקלר ערער על ההחלטה האמורה וכן על החלטת בית המשפט ליתן את הצו המתוקן נגד האתרים. במהלך הערעור, יוצגה המדינה על ידי עוה"ד שירי רום, איתי גוהר ואפרת גולדשטיין, ונסמכה בטיעוניה על החלטותיו של ביהמ"ש המחוזי. כמו כן, טענה כי בנסיבות המקרה, חוסר ניקיון כפי המערערים, שחזרו והפעילו את האתרים לאחר שכבר ניתנו נגדם צווים, מחייב את דחיית הערעור על הסף.

ביהמ"ש העליון קבע בפסק הדין שכתבה השופטת דפנה ברק ארז כי "ערעור זה ביקש להכיר בחריג פורץ דרך, שנועד לחסות את פרטיו של מי שפונה אל בית המשפט, לא רק מן "המעגל החיצוני" של הציבור הרחב, אלא גם מן "המעגל הפנימי" של הצדדים להליך עצמו. לכך אין בסיס בדין".