"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדפסת רקמות תאיץ החלמה של פציעות

חוקרים מאונ' יוטה פיתחו מדפסת רקמות, שבעזרתה יהיה אפשר להדפיס חוליות, גידים ורצועות שיחליפו איברים שנפגעו • השיטה החדשה משתמשת בתאי גזע הנלקחים מגוף החולה

,עודכן
פרופ' בולס והמדפסת שפיתח // צילום: דן היקסון, אונ' יוטה

חוקרים לביו-הנדסה מבית הספר להנדסה מאוניברסיטת יוטה פיתחו שיטה להדפסה תלת ממדית של תאים, היוצרים רקמות אנושית כתחליף לחוליות, גידים ורצועות שנפגעו, כדי להאיץ את ההחלמה לאחר פציעה.

במאמר במגזין Journal of Tissue Engineering שפורסם בסוף השבוע אומר פרופ' רובי בולס, כי "הטכניקה מאפשרת לחולים לקבל רקמות חלופיות בלי ניתוחים נוספים ובלי שיצטרכו לקצור רקמות ממקומות אחרים בגוף, פעולה שגורמת לבעיות משל עצמה. פרופ' בולס הוביל את המחקר יחד עם תלמידו, דייויד אדה.

עד היום, כדי לתקן רצועות או גידים קרועים, משתמשים ברקמות שנלקחו מאזורים אחרים בגו החולה, אבל איכותם נמוכה. חוליות בעמוד השידרה הן מבנים מורכבים, עם זיזים גרמיים, שצריך לשחזר במדויק כדי להצליח בהשתלה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

שיטת ההדפסה בתלת מימד, שפותחה במשך כשנתיים, קוצרת תאי גזע מתוך תאי שומן של החולה, ומדפיסה אותם על תבנית של ג'ל נוזלי כדי ליצור רצועה או גיד, שלאחר מכן יגודלו במעבדה ויושתלו בגוף החולה. ההליך מורכב, כי אברים אלה קשורים לגוף בכמה דרכים. כך, למשל, תאים שיוצרים את הגיד, צריכים בהדרגה להפוך לתאי עצם, כדי שיוכלו להיצמד לעצם הקיימת. "טכניקה זו נעשיית בסביבה מבוקרת, כדי ליצור מירקם ואירגון של התאים שלא ניתן היה ליצור בטכנולוגיות קודמות", אומר פרופ' בולס. לדבריו הטכניקה מאפשרת לנו למקם את התאים המודפסים בדיוק במקום הנחוץ.

הצוות בראשות פרופ' בולס פיתח ראש ייחודי למדפסת, שיכול לבנות תאים אנושיים בצורה הנדרשת. כדי להוכיח היתכנות, הצוות הדפיס תאים שעברו שינוי גנטי כך שיאירו באור פלורסנטי , כך שניתן לעקוב אחריהם לאחר ההשתלה. בעתיד, אומרים החוקרים, יהיה ניתן להדפיס בשיטה זו גם איבר אנושי שלם.

מקור:

אוניברסיטת יוטה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר