"מבחינת יחסי נשים־גברים, לצערי ב־60 השנים האחרונות הרבה לא השתנה"

רחל פן היא עורכת, מתרגמת והמו"לית של "פן הוצאה לאור", תרגמה לאחרונה את "12 סיפורים" מאת ויליאם פוקנר.

"האבוקדו שלא יבשיל" פורסם במקור ב־1958 ומבוסס על חוויותיה של דנדי כאישה צעירה בפריז של אחרי מלחמת העולם. איך הוא רלוונטי כיום?

"הספר נוגע בנושאים המעסיקים נשים צעירות בכל מקום ובכל עת, דוגמת קריירה, אהבה, חופש ומיניות. הנורמות של יחסי נשים־גברים כפי שהן מצטיירות מהספר רלוונטיות בימינו, על תנועת Me Too, באותה מידה שהיו רלוונטיות לקוראות של אז. לצערי, הרבה לא השתנה".

האם ההומור בספר הציב אתגר תרגומי מיוחד?

"הומור הוא עניין תרבותי ותקופתי כך שהאתגר הניצב בפני המתרגם הוא כפול: גם למצוא מקבילה מצחיקה מתאימה בשפת התרגום וגם להתגבר על הפער התקופתי. לפעמים מה שהצחיק אותנו בעבר כבר אינו מצחיק יותר. מצד שני, אסור לאבד את הנאמנות הסגנונית. אי אפשר לתרגם את שפתה של דנדי לשפה של צעירה בת־זמננו, המתובלת בסלנג והומור עכשוויים".

כריכת הספר (פן הוצאה לאור)

את מו"לית של הוצאת "פן". איך הספר משתלב בכיוונים העכשוויים של ההוצאה?

"אנחנו מוציאים ספרות קלאסית (הוגו, מופסאן, אוסקר וויילד), ספרות קלאסית־מודרנית (המינגוויי, וירג'יניה וולף, ויליאם פוקנר) וספרות בת־זמננו (תרגום ומקור). 'האבוקדו שלא יבשיל' עונה לדעתי על שתי הקטגוריות האחרונות - הוא בהחלט קלאסיקה מודרנית, מבחינת הזמן שבו נכתב, אך כמו כל קלאסיקה טובה, הוא גם 'על־זמני'".

מי המתרגמים שמשפיעים או השפיעו עלייך?

"אני לא מושפעת מאף מתרגם, אבל מעריכה את עבודתם של רבים מעמיתיי".

מה היית רוצה לתרגם בעתיד?

"התרגום מהווה רק חלק מעבודתי בהוצאה ואיני יכולה, לצערי, להקדיש לו את כל זמני. אני בדרך כלל בוחרת לתרגם ספרים שאני אוהבת או שאני חושבת שאוכל לתרגמם היטב".

ציטוט שמדבר לליבך מהספר.

"'חתיכת מופקרת, צאי מכאן', הוא צעק בפנים מעוותות, 'ותשמרי על עצמך, אף אחד לא מעליב אותי ככה בלי שאני אחזיר. עוד תראי. אני מבטיח לך'. כשמילים אלה מזמרות באוזנַי בעודי מגששת את דרכי במורד המדרגות, מיואשת מכדי למצוא את המתג, הרהרתי בלאות שלא קל להיות אישה בזמנים סוערים אלה. אמרתי את זה אז ואומר זאת עכשיו: זאת פשוט אינה המאה שלנו".