"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תיירים יחויבו למסור סיסמה לניידים

החיפוש יתבצע אם קיים חשד סביר כי המכשירים כוללים פורנוגרפיית ילדים, או משמשים לצורך ביצוע עבירות סמים וטרור • מי שייסרב - ייקנס ב-3,000 דולרים ויסתכן בתביעה פלילית

,עודכן
שדה התעופה הבינלאומי באוקלנד // צילום: Ingolfson, ויקיפדיה

תיירים שיגיעו לניו זילנד ולא יסכימו לחשוף את הסיסמה לטלפון הסלולרי שלהם או מחשבים ניידים, ישלמו קנס של 3,000 דולרים ויסתכנו במעצר ותביעה פלילית, כך על פי פרסום ב"ניו יורק טיימס".

הרשויות בניו זילנד ציינו החיפוש יתבצע אם קיים חשד סביר כי המכשירים כוללים פורנוגרפיית ילדים, או משמשים לצורך ביצוע עבירות סמים, הלבנת הון או עבירות ביטחוניות. בכך תהפוך ניו זילנד למדינה הראשונה שתטיל עונשים מסוג זה. "אנחנו לא יודעים על מדינה אחרת שחוקקה חוק מסוג זה", אמר טרי בראון, דובר ביקורת הגבולות במדינה. בראון טען שבכירים בביקורת הגבולות מאמינים שהטלת הקנסות מהווה "פתרון מתאים" שמאזן בין שמירה על זכויות הפרט לבין השמירה על הביטחון הלאומי.

בניו זילנד - כמו במדינות רבות ביניהן ארה"ב - הפקידים במעבר הגבול רשאים לערוך חיפוש במכשירים הסלולריים ושאר המוצרים הדיגיטליים, אם קיים חשד לפעילות לא חוקית כלשהי. עד כה, החוק לא חייב את הנוסעים לפתוח את המכשירים, בין אם באמצעות סיסמה, ובין אם באמצעות טביעות אצבעות או סריקה של העיניים. החוק תקף הן לגבי תיירים ממדינות אחרות והן לגבי אזרחי ניו זילנד שחוזרים מחו"ל.

דובר ביקורת הגבולות מציין כי יבוצעו חיפושים בטלפון או במחשבים ניידים של נוסעים חשודים, אך ייבדקו רק קבצים שנשמרו במכשיר ולא היסטוריית החיפושים או כל מידע שהועלה לאחסון מבוסס ענן. כמו כן, ניתן יהיה להחרים מכשיר לבדיקה נוספת רק אם החיפוש הראשוני הוביל את הפקידים להאמין כי קיימות ראיות לצורך כך.

המהלך עורר ביקורת רבה במדינה מצד ארגוני זכויות אדם, שהדגישו כי מכשירים דיגיטליים מכילים מידע פרטי עצום, ולכן קיימת פגיעה משמעותית בזכויות הפרט. קתינה מייקל, פרופסור באוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה, המתמחה בנושא הפרטיות ברשת, אמרה כי הקנסות החדשים בניו זילנד מהווים שינוי משמעותי לעומת הצעדים שננקטו עד כה בעולם: "הטלפונים הסלולריים הפכו להיות מאגר אישי עצום. הם ממש מגדידים אותנו".

דובר המועצה לזכויות האזרח של ניו זילנד, תומס ביגל, אמר לרדיו ניו זילנד כי לא ברור מה מהווה אותו "חשד סביר" וכי אין כל אפשרות למטיילים להתנגד לחיפוש הכפוי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר