אימצנו חתולה: היא שורטת, אני אוהבת
הבאנו את לוסי מצער בעלי חיים והאינסטוש שלי התמלא בנאצות "איכסס חתול!" • אני יודעת שתמיד אוהב אותה, גם אם היא תוציא לי עין
שניםחלמתי לגדל חתלתול, אבל מאחר שאני רווקה (יש שיאמרו זקנה), חששתי מהסטריאוטיפ המביך מכולם. אז הסתפקתי בדג זהב וסרטוני יוטיוב חמודים אל תוך הלילה. אבל עכשיו, כשאני בזוגיות מבטיחה שהכשירה את המהלך, זה קרה. בערב ראש השנה הגענו לצער בעלי חיים ונכנסנו לחדר עם המון כלובים.
היו שםחתולים בכל הגדלים והצבעיםשייללו והשתוללו. הייתי מסוחררת, איך לעזאזל בוחרים למי להציל את החיים? חסרת אונים ומבולבלת הסתובבתי לאסיף (הבנזוג) שעמד ליד כלוב פתוח וכבר עירסל את לוסי בידיים. בשנייה הוא קלט שהיא האחת. יפהפייה, נינוחה, אצילית ומתוקה למות.
חזרנו איתה הביתה. אסיףדאג לכל המנהלותואני דאגתי לתעד את היום המרגש באינסטוש. בדרך, הטלפון לא הפסיק לצפצף מהודעות ותגובות לסטורי, אבל מכיוון שהייתי שקועה בלוסי, שמרתי אותן לאחר כך.
כשהגענו הביתה היא התרוצצה לכל עבר, בדקה וחקרה ולבסוף התעייפה וצנחה בין זרועותיי בספה (לא לפני שקרעה לה את הצורה). ניצלתי את ההזדמנות כדי להתפנות ולהשיב לכל מי שוודאי בירך אותי על הרחבת המשפחה, נמוג מול תמונותיה ומוריק מקנאה.
"זוגיות מבטיחה שהכשירה את המהלך"
המומה ישבתי מול אינספור הודעות שנאה וחלחלה שנעו על הסקאלה שבין "שונאתתתתת חתולים!!!!", דרך "מכל החיות בעולם???" ועד "איכס". ניסיתי להבין מה אני מפספסת, כשהמלאכית הקטנה הזו מכורבלת בתוכי וכולם שואלים אותי"למה לא כלב?"
בערב, שרוטה ומדממת, כבר הבנתי. ישבתי קפואה מפחד על אותה ספה שבה התכרבלנו, חוששת לחיי כאחרון העכברים. כיסיתי את עצמי בשמיכה עבה והתפללתי שלוסי תסיים לצאת מדעתה. ההתקף האלים וחסר השליטה נמשך כחצי שעה, היא טסה בין קירות הבית כאחוזת דיבוק, ערכה לי מארבים וזינקה עלי במהירות שלא ידעתי שקיימת בטבע.
"תמיד אבין אותה, ואוהב בלי תנאים", לוסי
כשנרגעה, טיפסה עליי בעדינות ועטפה את ידיי עם שתי כפות ידיה הקטנות והרכות. פתאום לא היה זכר לשיניים חשופות, רק אף ורוד שבא לנשק. התמסרתי לגופה החם וליבה הפועם, הבנתי שאוהב אותה גם אם היא תוציא לי עין.
למחרת ועד היום היא הולכת אחריי לכל מקום בבית, רצה לקראתי כשאני נכנסת בדלת וממלאת אותי אושר רב. אני עדיין חוטפת חצי שעה כל ערב אבל אני עושה את זה בלי פחד (כמעט).
אנשים לא מבינים שלפעמים זו שעומדת מולם בציפורניים שלופות היא לא רעה, היא פשוט ציידת. כך היא נולדה. היא לא מתכוונת לפגוע או להלך אימים, זה הטבע שלה. וכשאנשים לא מבינים - הם מפחדים. וכשהם מפחדים - הם שונאים.
לא תמיד מבינים אותנו, את לוסי ואותי, אבל הבטחתי לה, בתום מופע האימים ההוא, שאני תמיד אבין אותה, ואוהב בלי תנאים.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו