"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כץ: "הסכם העברת עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לאוצר - מבוטל"

מקורות באוצר: "המהלך יכריח אותנו לקצץ 20 מיליארד ש', שרובם יגיעו מהנושאים החברתיים - חינוך, בריאות ורווחה" • "עד היום לא קרה שממשלת ישראל לא שילמה חוב" • שר הרווחה: "התשואות של האוצר היו נמוכות מכל גוף משקיע בעשור האחרון"

,עודכן
הבניין הראשי של המוסד לביטוח לאומי // צילום: אורן בן חקון // הבניין הראשי של המוסד לביטוח לאומי // צילום: אורן בן חקון

הממשלה קיימה אתמול דיון אודות מצבו הפיננסי הירוד של המוסד לביטוח לאומי. קדם לו מכתב ששלח שר הרווחה חיים כץ לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו הודיע שהוא מבטל את הסכם העברת עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לאוצר. השר כץ הדגיש כי הוא מבקש לחזק את עצמאות הביטוח הלאומי ולא מוכן שכספי ביטוח ישמשו למימון תוכניות שוטפות של הממשלה.

ראש הממשלה בירך את השר שהעלה את הנושא לדיון, והנחה את יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון להכין דיוני המשך, בשיתוף עם משרד הרווחה.

במכתבו לראש הממשלה בנושא, מציין השר כי "חלק מההחלטות הננקטות על ידי נציגי האוצר מעלה חשש לקיימות המוסד לזמן ממושך, כמתחייב מעצם טבעו ויכולתו למלא את התחייבויותיו כלפי הציבור, אשר שם בו את מבטחו".

גורמי מקצוע באוצר מסרו ל"ישראל היום" כי משמעות ההחלטה של השר כץ, אם תתקבלנה, היא קיצוץ של 20 מיליארד שקלים, "רובו בנושאים החברתיים - חינוך, בריאות ורווחה. הממשלה תצטרך להחליט אם היא רוצה לקצץ 20 מיליארד שקלים כדי לממן את ההרפתקה הזאת".

עוד מסרו הגורמים באוצר כי "עודפי הביטוח הלאומי מופקדים היום במקום הכי בטוח שיש אצל ממשלת ישראל.

עד היום לא קרה שממשלת ישראל לא שילמה חוב". השאלה, כפי שהגורם באוצר שאל, היא אם משרד הרווחה רוצה לסכן את כספי המבוטחים בשביל המהלך הנמהר הזה.

חשוב לשים לב שהצעדים שהשר כץ מבקש ליישם אינם פותרים את הבעיות היסודיות של הביטוח הלאומי.

האקטוארים של המוסד המליצו בעבר על העלאת גיל הפרישה לנשים, וכן שהבעיה העיקרית נובעת מעודף ההוצאות (קצבאות) על פני ההכנסות (דמי ביטוח לאומי).

לפי התחזית העדכנית, עתיד הביטוח הלאומי להיכנס בעוד ארבע שנים, בשנת 2022, לגירעון שוטף - חמש שנים מוקדם מהצפוי, ועלול לפשוט את הרגל בשנת 2037 - שמונה שנים לפני התחזית המדאיגה בדו"ח האקטוארי הקודם.

בשנת 2037 הקרן תתרוקן לחלוטין והמוסד לביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד במלוא התחייבויותיו על פי החוק.

על בסיס הסכם בין המוסד לביטוח הלאומי לאוצר המדינה משנת 1980, הביטוח הלאומי מפקיד את עודפי הגבייה יחד עם החזרי הקרן השנתיים, כ־25 מיליארד שקלים בשנה, באג"ח ייעודי.

"ההסכם לא מבטיח כלום"

הפקדה זו היא סך חוב הממשלה לביטוח הלאומי, שעמד בשנת 2017 על 206 מיליארד שקלים.

מלשכת השר כץ מסרו ל"ישראל היום" בתגובה: "נכון להיום, כספי הביטוח משמשים לצרכים שוטפים של הממשלה במקום לייעוד המקורי, שהוא הרכיב הביטוחי העתידי של אזרחי מדינת ישראל". עוד הוסיפו כי "שר הרווחה החליט לבטל הסכם שלא מבטיח כלום. לא אמרנו איך נשקיע ואיפה. התשואות של האוצר עד כה היו נמוכות מכל גוף משקיע אחר בעשור האחרון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר