"החיים צריכים להיות פסטיבל מוזיקה", אמר לי פעם חבר. היום הראשון בפסטיבל המוזיקה מטאור - שנפתח אתמול (ה') בפארק הפקאן שבקיבוץ להבות הבשן בגליל העליון - בהחלט אישרר את האמריה הזאת. על אף הביטולים הרבים של אמנים מחו"ל (ובראשם לנה דל ריי), על אף בעיות ארגון ועל אף שמדובר בפסטיבל שזו שנתו הראשונה - כבר ביומו הראשון השיג הפסטיבל את מה שכולם קיוו לו: פסטיבל מוזיקה בניחוח אירופי.
הלהקות הישראליות בום פם ואלסקה סנייק טיים הנעימו את זמנם של באי הפסטיבל שנאלצו להמתין בין שעה לשעתיים בתורים לאיסוף הצמידים, לכניסה למתחם ולבדיקה הביטחונית.
שש במות פוזרו בשני גושים במתחם הפסטיבל הרחב. אמנם לא מרשימות בטירוף, וגם המרחק הצנוע ביניהן איפשר לצלילים מהבמה הסמוכה להתגנב לבמה שבה אתה נמצא, אבל הסאונד והתאורה המושקעים פיצו על הליקויים.
בשל כל הביטולים של אמני חו"ל, שנעשו שבוע לפני פתיחת הפסטיבל, עד השנייה האחרונה הקהל לא ידע את הלו''ז הסופי. הליינאפ הסופי פורסם לקראת צהרי היום. השילוט האלקטרוני במקום סייע להתנהל נכונה בשבילי פארק הפקאן, אם כי לא היה מזיק שילוט בולט נוסף.
הפסטיבל הוזנק עם להקת בום פם הישראלית, בלי הזמרת סלדה הטורקית שביטלה בדקה ה־90 - הביטול התמוה ביותר בפסטיבל. מעניין אם בום פם ימשיכו לשתף איתה פעולה. להקת בונז גראג' המצוינת תפסה כל אדם שעבר באיזור עד סוף ההופעה; להקת בנג'מינס בראדר הוכיחה שהיא טובה בהופעה אפילו יותר מכפי שהיא נהדרת בהאזנה בבית; והגאון בן ה־22 מורה מסה הטריף את הנוכחים עם כישרון שמפציע אחת למיליון. היוצר, שלא נוהג לדבר בהופעותיו, אף הפתיע ב''שלום'' לנוכחים. בלאק אנג'לס סיפקו את הסחורה, לא יותר; ו־A$AP Ferg הרעיד את האדמה בביטים גסים. בחצות עלה ההרכב הבלגי סולווקס והדהים את הקהל.
על אף שהופעות קצרות הן עניין שבשגרה בפסטיבלים בסדר הגודל הזה, מעט מבאסת העובדה שהפסטיבל בחר לתת ארבעים דקות ולעתים רק חצי שעה לאמנים מובילים באינדי וברוק הישראלי, כמו נגה ארז, טייני פינגרז ופול טראנק. לא מעט הופעות מצוינות הסתיימו תוך זמן קצר מאוד והותירו טעם של עוד.
היום יעלו על הבמות הגדולות מלכת הטכנו די.ג'יי נינה קרביץ, Pusha T, פלייניג לוטוס, Rhye ועוד רבים וטובים. גם דודו טסה והכוויתים, אחת התוספות האחרונות והמשמחות ביותר שאפשר היה לבקש לפסטיבל, יפציע לשעה של רוק עיראקי.
מי ייתן ואכן תהיה זו תחילתה של מסורת ארוכת שנים. גם כאן, בישראל, החיים צריכים להיות פסטיבל מוזיקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו