חפשו את הקשרים: הכסף של סורוס ואיראן

ידיעה שפירסמה סוכנות הידיעות האיראנית בראשית השבוע ציטטה תשובות לשאלות שנשאל שר החוץ מוחמד זריף בפרלמנט. מהדברים שאמר כשנדרש להתייחס למגעיו עם קרן החברה הפתוחה של סורוסעלה כי הוא עמד עמם בקשרים בעת שכיהן כשגריר איראן באו"ם בין השנים 2002-2007. הוא הוסיף כי היה מודע לבעייתיות שבקשרים אלו והקפיד לשמור על גבולות על פי החוק האיראני.

מה בדיוק טיב המגעים שניהל זריף עם אנשי סורוס? איננו יודעים. מה שאנו יכולים הוא לתאר את הפעילות של ארגוני החברה הפתוחה של סורוס בהקשר האיראני. בניגוד לארגונים אחרים, ארגון החברה הפתוחה הוא יחסית לא שקוף, ורב הנסתר על הנגלה בכל הנוגע למימון ולפעילותו העולמית. יחד עם זאת, ממסמכים שנחשפו בעבר ומדוחות של ארגונים שונים הנתמכים על ידו ניתן להציג תמונה חלקית:

כך למשל, קרן החברה הפתוחה תמכה במועצה האיראנית־אמריקנית הלאומית (NIAC), שדולה פרו־איראנית הפועלת בוושינגטון ושואפת להקנות לגיטימציה למשטר האיראני ולהגן עליו מפני הניסיונות למנוע ממנו טכנולוגיה גרעינית. על פי דוח של ארגון NGO MONITOR, עד לשנת 2009 המועצה קיבלה מענק מקרנות החברה הפתוחה בסכום של כ-300 אלף דולר, ומאז היו מענקים נוספים בסכום לא ידוע.

לזריף היו קשרים ארוכי שנים עם המועצה האיראנית-אמריקנית, שסייעה לארגן פגישות לו ולבכירי משטר אחרים עם אנשי הממשל האמריקני. בשנת 2009, על בסיס התכתבויות אימייל בין מוחמד זריף למנכ"לית הארגון טריטה פרסי, עלה החשד שהארגון משמש למעשה כלובי לא מדווח, ובכך עובר על מספר חוקים פדרליים. בהזדמנויות שונות זריף הכריז על כוונתו להשקיע משאבים בהקמתו של גוף תואם אייפאק שיקדם את המטרה האיראנית.

גוף נוסף שכדאי להתעכב עליו הוא הקרן לאמריקה חדשה (New America Foundation), הממומנת בין היתר על ידי מחלקת המדינה האמריקנית, גוגל, מיקרוסופט ומשרד החוץ ההולנדי. לפי אתר האינטרנט שלה, קיבלה הקרן בשנת 2017 יותר ממיליון דולר מקרנות החברה הפתוחה. יוזמת ארה”ב־איראן המוצעת על-ידה גורסת כי הסכם הגרעין יפחית את עוצמת הסכסוכים במזרח התיכון.

גוף אחר שפעל נמרצות למען הסכם הגרעין הוא "פלאושיירז", שבין היתר תרם 500 אלף דולר לג'יי סטריט כדי שיקדם את ההסכם. קרנות החברה הפתוחה תרמו ל"פלאושיירז" מאות אלפי דולרים בשנים הרלוונטיות.

אחד המסמכים המודלפים מלמד כיצד הקרן לחברה פתוחה מוכנה לדחוק הצידה את המאבק למען זכויות האדם של אזרחי איראן כדי לקדם אג’נדה פוליטית: "למרות שהגנה על זכויות אדם באיראן היא בעדיפות חשובה… אין להתנות אותה בעבודה נוספת, כולל תמיכה בהסכם הגרעין עם איראן".

אז על מה דיברו זריף ואנשיו של סורוס באותם ימים בניו-יורק? איש לא יודע. הגורמים השמרניים באיראן ימשיכו לחשוד בו שהוא שיתף פעולה עם קונספירציה אנטישמית להפיל את המשטר - ההאשמה שעמה הוא ככל הנראה התמודד בפרלמנט השבוע, אבל אפשר גם לשאול האם לא נוסדה באותה עת שותפות אחרת, דרמטית יותר, שהולידה כעבור שנים ספורות את הסכם הגרעין והסרת הסנקציות.