הוויתור על בנק הפועלים: התועלת תעלה על הנזק

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו, אמר אתמול בשיחה עם כתבים שהוא הופתע מהודעתה של אריסון אתמול בבוקר. הוא כמובן ידע, כמו כולנו, שאריסון מנסה למכור את הבנק והוא אפילו ידע שהיא כבר הגישה בקשה לבנק ישראל להיתר אחזקה, שיחליף את היתר השליטה שלה בבנק, אבל הוא הופתע מהעיתוי.

ובכל זאת לא מדובר בזעזוע בבנק, כפי שמעידה גם תגובת המשקיעים אתמול, כשמחיר המניה נסגר בירידה של 3.24% בלבד. לכאורה הידיעה על כך שהיצע מניות הבנק עומד לגדול באופן משמעותי מאוד בשנים הקרובות אמורה היתה להוריד את המחיר עוד יותר, אך נראה שכמו מנכ"ל בנק הפועלים, גם המשקיעים כבר גילמו את האפשרות הזו במחיר וכעת נותר רק תיקון קל.

גורם בעל נגיעה לעניין בממשלה אמר ל"ישראל היום", כי היעדר היכולת למכור את השליטה בפועלים לא קשור למוכרת ולא לבנק, אלא לבנק ישראל. ההחלטות הניהוליות בתחום הבנקאות מתקבלות כיום לא בהנהלה ולא בדירקטוריון הבנק, אלא בבנק ישראל.

לכאורה בנק ישראל לא אשם בצורך לקבוע כללים בסביבה כל כך ריכוזית, אך הוא לדורותיו אשם בהיעדר התחרות בענף. יותר מדי שנים לקח לבנק ישראל לקדם צעדים שיאפשרו תחרות בבנקים, שמאז שנות החמישים של המאה הקודמת לא קם להם מתחרה.

עכשיו הענף עומד בפני אתגר לא פשוט. בעולם כבר מקובל מזמן שהבנקים מוחזקים בידי הציבור, ללא בעלי שליטה. אבל המבנה הזה דורש חוקים חדשים, שיגבילו את כוחן של ההנהלות. בתרבות הישראלית עדין לא מוטמע מושג ה"אחריות". לדברי עו"ד אלחנן מירון, "הכיוון הוא הגדלה של מידת האחריות על נושאי המשרה בדירקטוריונים ובהנהלות. כמובן שהמהלך הזה ירתיע מנהלים טובים ולכן סביר להניח שהמהלך הזה צריך להתבטא גם בתוספת שכר".

במצב שנוצר מכירת השליטה של אריסון הכרחית ונראה שהתועלת שבה לציבור תגבר על כל נזק משוער. בראייה הצרה ביותר היא עשויה להניב למדינה רווח של כ־1.75 מיליארד שקלים במונחים עכשוויים, כתוצאה ממס רווחי הון על מכירה של 7 מיליארד שקלים. אך בראייה רחבה יותר מדובר בסוף עידן של בעלי שליטה בבנקים - תוצאה בלתי נמנעת של חוק הריכוזיות מ־2005.