"מלמדת את הילדים לחיות את השונות ולקבל את עצמם"

אף שמשרד החינוך לא עושה מספיק לשילוב מורים עם מוגבלות, כל מורה שנכנס לבסוף למערכת החינוך הוא עולם ומלואו. עדות חיה לכך היא המורה לתיאטרון ספיר חיים (28), המלמדת בבית הספר היסודי הממלכתי־דתי "מורשת זבולון" בנתניה. היא קוראת לעצמה "קומפקטית", אך המינוח החברתי והרפואי מתייחס אליה כנמוכת קומה, מכיוון שגובהה הוא 124 ס"מ.

כבר חמש שנים שהיא מלמדת משחק ותיאטרון את תלמידי כיתות א'-ו'. "בפעם הראשונה כל המבטים היו עלי, היו הרבה סקרנות וסימני שאלה ואפילו התלחשויות וצחקוקים, הרצון לדעת מה עומד מאחורי מורה קטנה ומיוחדת", נזכרת חיים, "אבל מהר מאוד שברתי את הקרח. לא רציתי שמישהו יעשה לתלמידים שיחת הכנה כי אני מאמינה בלראות, לעכל ולקבל תשובות. אין כמו לראות את המציאות ואת השונה. אני חושבת שזה גם מלשון 'לשנות' - את ההסתכלות של התלמידים".

על המפגש בין הבמה למערכת החינוך היא מספרת: "מגיל מאוד צעיר אני על במות. כל החיים שלי זה עולם הבמה אבל גם הילדים שמסתכלים עלי ברחוב וצוחקים, והמפגש הזה בין הבמה למערכת החינוך יוצר בעיניי לימוד מיוחד. אני כאן כדי להביא לילדים כלים לקבלת האחר לצד כלים של ביטחון עצמי שאני קיבלתי כילדה ואפשרו לי להתמודד עם המציאות. ההחלטה לבחור במקצוע ההוראה היא שליחות בעיניי".

עוד היא אומרת כי "למנהלי בית הספר ולמערכת החינוך לא קל לקבל מורה בעל מגבלה. זו התמודדות לא פשוטה, אך אני מרגישה שעושים מאמץ בשביל שזה ישתנה. אני חושבת שגם אנשים עם מגבלה צריכים להילחם על המקום שלהם ולהראות את עצמם כמו כל אחד בחברה. הייתי רוצה לראות עוד מורים עם מוגבלות במערכת החינוך, ואני חושבת שזה לימוד בסיסי לכל ילד וילד - לחיות את השונות ולקבל את עצמך ואת האחר".