מתקפת הפישינג: כך לא תיפלו ברשת

התקשרו מחברת הסלולר שלי וביקשו לעדכן את פרטי האשראי. מה עושים?

אם מדברים, כביכול, ממוקד השירות ומבקשים פרטים לעדכון, עדיף לנתק ולהתקשר למוקד במספר הקבוע שלו, ולא להמשיך ולשוחח מול מספר דומה למספר הראשי המוכר של החברה, שעלול להיות שייך למישהו אחר.

אילו פרטים אסור למסור באינטרנט?

אין למסור פרטי חשבון בנק, פרטי כרטיס אשראי, מספר תעודת זהות או סיסמאות בתשובה לפניות

באי־מייל או בסמס.

מה הסימנים של אתר מתחזה?

אתר מתחזה שאליו הגענו בקישור פיתוי, ייראה דומה לאתר המקורי, אבל בשורת הכתובת שם האתר יהיה דומה לשם האתר המקורי, אך עם אות מיותרת, או חסרה, שבמבט ראשון נראה כמו המקור. יש אפשרות ששם האתר זהה לחלוטין אבל הסיומת שונה, וזה מצביע על אתר מתחזה.

איך אפשר לוודא שאתר הקניות שגלשתי אליו מאובטח?

אתר מוצפן ומאובטח מסומן במנעול ירוק סמוך לשורת הכתובת.

האם במתקפת פישינג אפשר להחדיר אלי וירוסים?

בדרך כלל זו דרך נוחה להחדרת וירוסים, ולכן יש להימנע מהורדה או משמירה של קבצים שייתכן שמצורפים להודעות.

איך אפשר להימנע מהדבקת הווירוס?

קודם כל עדיף להימנע מללחוץ על קישורים. אבל אם כבר לחצתם והגעתם, אל תמהרו להוריד תוכנות ממנו.

מה קורה אם כבר מסרתי את פרטי האשראי שלי?

יש לפנות למוקד של חברת האשראי ולהודיע על כך מייד כדי שיחסמו את הכרטיס שפרטיו הגיעו לידיים זרות.

ואם יש לי ספק לגבי מהימנות של קישור?

אם יש ספק, כנראה משהו לא בסדר. גם אם לא מצאתם בדיוק מה לא בסדר, התחושה הזו עשויה להציל אתכם מסכנה. מה שנראה לא תקין, כנראה לא תקין.