"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההורים שלא שולחים את ילדיהם לבית הספר: "לא נותן מענה הולם לגידול ילדים"

עבור הורים רבים, הצלצול ב־2 בספטמבר יהיה הצלצול הגואל • אבל יותר ויותר משפחות מעדיפות להישאר עם הילדים בבית, וללמד אותם כל השנה: "לא מעבירים אחריות חינוכית לאחרים" • האזור המוביל בחינוך ביתי: מחוז הצפון

,עודכן
נעמה וליאור אביגל עם ילדיהם // צילום: אנצ'ו ג'וש, ג'יני

בשעה שחלק מההורים בקושי שורדים את החופש הגדול, יש הורים שבוחרים להישאר עם הילדים בבית - ולחנך אותם במשך כל השנה.

יותר מ־ 1,000 תלמידים לא יפתחו אתשנת הלימודים בבתי הספר, אלא ילמדו בחינוך ביתי. הנתונים מראים כי לאורך השנים חל גידול במספר המשפחות שבוחרות לחנך את הילדים בחינוך ביתי. אם בשנת 2012 למדו בחינוך ביתי רק 316 תלמידים, בשנת 2016 עלה המספר ל־576 תלמידים, ובשנת הלימודים האחרונה כבר היה מדובר ב־1,150 תלמידים בכל שכבות הגיל. גם לקראת שנת הלימודים הקרובה, תשע"ט, כבר אושרו מאות בקשות של הורים.

ומאיפה אותן משפחות מגיעות? מתוך כלל התלמידים בחינוך ביתי, מחוז צפון הוא המוביל (24%); אחריו מחוז תל אביב (19%); ואחריו מחוז מרכז (16%) שכולל גם את אזורי השרון המבוססים. במחוזות חיפה (16%), דרום (7.5%) וירושלים (10.5%) נרשם שיעור נמוך יותר של חינוך ביתי, ביחס לשיעור התלמידים במערכת החינוך.

אחת מאותן משפחות שמלמדות את ילדיהן בבית היא משפחת אביגל מקיבוץ הגושרים שבגליל העליון. הכירו את נעמה, נשואה לליאור ואם לארבעה בנים: נוי־טבע (11), ניב־קסם (9), שיר־שלום (6) שאמור לעלות לכיתה א' ובר־חיים (3.5). כשמרבית ההורים יחזרו בהקלה לעבודה ב־2 בספטמבר וישלחו את הילדים למסגרות, היא תישאר איתם בבית. "גם אנחנו מחכים שכולם יחזרו למסגרות, ככה כל הפארקים, גני המשחקים והנחלים פנויים לנו", אמרה בחיוך.

במסגרת החינוך הביתי, סיפרה, היא חושפת את ילדיה לחומרים שונים, אך הם בוחרים מה ללמוד ובאיזה אופן. ""בחלק מהזמן אני נמצאת איתם, ובחלק אחר אבא שלהם. סדר היום משתנה וגמיש: הוא מורכב מזמן למידה בבית וממפגשים חברתיים וחוגים של רובוטיקה, מדעים, שומרי הגן (שבו הילדים נכנסים ליער ולומדים מיומנויות חיים קדומות; נ"ד) ושחייה, שחלקם מתרחשים בבוקר בהשתתפות תלמידים נוספים שלומדים בחינוך ביתי".

מה עם מקצועות הליבה?

"באנגלית יש להם חוג ושיעורים פרטיים, וגם יש אתרי משחק שדרכם הם לומדים. מתמטיקה הם לומדים בעיקר דרך התנהלות כלכלית והתעסקות עם כסף, כמו מיחזור בקבוקים. זה יותר פרקטי מלשבת מול חוברת".

איך מונעים מהם להיות מול המסך?

"לא מדליקים טלוויזיה אצלנו. זמן המסך מוגבל מאוד, ולא רואים כל יום".

בלימוד ביתי את ההשכלה מספקת משפחת התלמיד. מותר להורים להביא מורה פרטי, אך הוא יכול ללמד את ילדי המשפחה בלבד ולא במשותף עם תלמידים אחרים. כדי לקבל פטור מלימודים במערכת החינוך, על ההורים להוכיח שהם יכולים לתת מענה חינוכי שיביא את הילד להתפתח מבחינה לימודית וחברתית. כך או אחרת, ההורים מחויבים ללמד 55% מתוכנית הליבה. הילדים בחינוך הביתי אינם עוברים בחינות, אלא מפגשים עם גורמי משרד החינוך, שבודקים שההורים אכן עומדים בתוכנית. המטרה: לוודא שבכל שלב התלמיד יוכל לחזור לחינוך הפורמלי.

"התפיסה הבסיסית שלי, בלי קשר למערכת החינוך, היא שזו האחריות שלי לחנך את הילדים", אומרת לימור ליברמן, מייעצת ומלווה הורים בנושא חינוך ביתי, ואם לארבעה ילדים: "לא משנה לי אם יש בית ספר או אין. אני חושבת שהטבע שלי כאמא הוא לגדל אותם. אני לא יכולה להעביר את אחריותי לחינוך של הילדים שלי למישהו אחר שהוא לא ההורה שלהם. לדעתי, בית ספר לא נותן מענה הולם לגידול ילדים".

מה עם ההשלכות הכלכליות?

"בתקופת הגן בכל מקרה צריך לשלום אלפי שקלים על פעוטון וצהרון, אז זה מתקזז עם המשכורת של אחד מבני הזוג. זה עניין של סדרי עדיפויות, יש אנשים שיעדיפו לקנות מכונית ב־200 אלף שקל או לטוס לחו"ל כל שנה, ואנחנו מעדיפים להשקיע את זה בחינוך הילדים".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר