"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כתב האישום בגין עבירות המין בוטל - ביהמ"ש דחה את תביעת הנזיקין

בית משפט השלום לא קיבל את תביעתו של טכנאי שהואשם באונס ובביצוע מעשה מגונה • בחקירתו הודה כי קיים "חיבוק ממושך" עם המתלוננת בת ה-70 ונגע באיבר מינה • השופט: ביטול כתב האישום נעשה גם בשל גילה המתקדם של המתלוננת

,עודכן
צילום: גדעון מרקוביץ

בית המשפט השלום בראשון לציון דחה לאחרונה תביעת נזיקין שהגיש נאשם באונסלאחר שפרקליטות הסכימה לבטל נגדו את כתב האישום עוד לפני פתיחת שלב ההוכחות. התובע, שהיה עצור במשך 35 ימים במסגרת מעצר עד לתום ההליכים, אף חויב בהוצאות משפט לטובת המדינה בסך 10,000 שקלים בגלל היקף ההתדיינות, לאחר שבית המשפט הבהיר לו את הסיכונים הכרוכים בניהול התיק.

התובע הואשם בשנת 2007 בביצוע עבירות של אונס, מעשה מגונה וניסיון למעשה מגונה וכעבור זמן-מה הודיעה לו הפרקליטות כי היא חוזרת בה מכתב האישום (להבדיל מזיכוי). את כתב האישום הגישה עו"ד קרן וקסלר ועו"ד אפרת פאר טיפלה בשלב של החזרה מכתב האישום.

בתביעת הנזיקין טען התובע כי המשטרה והפרקליטות "עוולו כלפיו" בחקירתו הן בהעמדתו לדין ובמעצרו. התובע, בראשית שנות ה-50 לחייו בעת המעשים שיוחסו לו, עסק בתיקון מוצרי חשמל ביתיים והגיעה לביתה של המתלוננת, אלמנה שעברה את גיל ה-70 במטרה לתקן את המוצר החשמלי שבביתה.

כעבור חודש התייצבה המתלוננת בתחנת המשטרה וטענה, כי לאחר שהתובע תיקן את המכשיר הוא חיבק אותה בחוזקה, החדיר אצבעותיו לאיבר מינה ואחז בישבנה. לדברי המתלוננת היא היתה בשוק ואמרה לו :"זה לא יכול להיות. אני יכולה להיות אימא שלך".

בחקירתו במשטרה לא הכחיש התובע את האירוע ואמר, כי זה "חיבוק ממושך" שעשה את שלו, נשיקה על הפה, מגע בישבן ובאיבר המין. לדבריו, המתלוננת החמיאה לו ואמרה לו: "אנחנו אנשים מבוגרים" וגרס כי הדברים נעשו בהדדיות ובהסכמה.

המתלוננת פרסמה את המקרה באינטרנט ללא ציון שמו של התובע. בעקבות הפרסום התקשרו למתלוננת שלוש נשים שסיפרו על אירועים שונים שעיקרם אחיזה וניסיונות לנשק ולחבק. התלונות של שלוש הנשים נכללו בכתב האישום.

בעדותו בבית המשפט אישר התובע, כי מעבר לחיבוק ולנשיקה גם "טפח למתלוננת בקלילות על הישבן" אלא שזה נעשה לפי גרסו בשל רצונו "לנתק אותה ממני ולא ידעתי איך לעשות זאת מבלי לפגוע בה".

השופט גיא שני דחה בפסק הדין את טענתו של פרקליטו של התובע, כי חזרה מכתב האישום מהווה "הודאה" בעמדת הפרקליטות. השופט קבע, כי הפרקליטות הסכימה לחזור מכתב האישום (בהסכמת התובע) בשים לב לגילה של המתלוננת, לפגיעתה ולמצבה הנפשי. כמו כן נלקחה חשבון האפשרות ששני האישומים, הנוגעים למתלוננות הנוספות, התיישנו.

השופט חתם את פסק הדין בקובעו, כי אכן נגרם לתובע נזק "אולם הפסיקה קבעה כי עצם העובדה שהליך פלילי הסתיים ללא הרשעה, ולחשוד נגרמה פגיעה, אינה מקימה כשלעצמה חבות בתשלום פיצויים".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר