"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חיפה: תלמידים ילמדו אמהרית

השנה ילמדו בני הקהילה האתיופית עם חבריהם בבתי ספר יסודיים בעיר גם אמהרית • המטרה: העמקת הקשר עם הוריהם

,עודכן
קורס לימודי אמהרית בחיפה // צילום: דוברות עיריית חיפה

בין מקצועות כמו אנגלית, לשון ומדעים, תלמידים בבתי ספר יסודיים בחיפה ילמדו השנהגם אמהרית.תלמידי כיתות א'־ו' בכמה בתי ספר בעיר, מרביתם בני הקהילה האתיופית, ילמדו בשנת הלימודים הקרובה קורסים בשפה האמהרית, שיועברו על ידי מורה בן העדה.

לפתיחת החוג ללימודי אמהרית יש סיבה שאינה רק העשרה. הרעיון הוא שילדים בני הקהילה האתיופית יוכלו לחזק את הקשר עם הוריהם - שחלקם מתקשים בשפה העברית. "באוכלוסייה האתיופיתנוצר מצב שאין שפה משותפת שבה בקיאים גם הילדים וגם ההורים", אומרת טלי שטיינברג, מנהלת האגף להעצמה חינוכית בעיריית חיפה. לדבריה, "מצד אחד ההורים לא שולטים בשפה העברית, ומנגד הילדים כמעט לא מדברים אמהרית. המטרה המרכזית של החוג היא לצמצם את פערי השפה והתרבות הקיימים אצל הדור הצעיר, ומתוך כך לשפר את התקשורת המילולית והרגשית עם הסביבה ועם בני המשפחה".

בשנה שעברה נערך פיילוט בקרב 20 תלמידים בכיתות א'־ו', ולאור הצלחתו יתרחב השנה הפרויקט ויהפוך לשיעור בחירה כחלק מתוכנית הלימודים של אחד מבתי הספר בעיר. בנוסף, הקורס יילמד בבתי ספר נוספים לאחר סיום שעות הלימודים. הקורס יהיה חינמי, והורי התלמידים לא יידרשו לשלם עבורו.

"מרגישה יותר ביטחון לדבר עם הוריי"

אחת התלמידות שלומדות את השפה היא בטי וורקו (11), בת הקהילה האתיופית: "למדתי מהקורס הרבה מילים באמהרית שלא הכרתי, ועכשיו אני מרגישה הרבה יותר ביטחון לדבר באמהרית עם ההורים שלי", אומרת בטי. "היום, כשאני רואה אישה מבוגרת עם סלים ושקיות באמצע הרחוב, אני יכולה לדבר איתה באמהרית ולהציע לה את עזרתי".

בנוסף ללימודי השפה, הכוללים דיבור, קריאה וכתיבה, תלמידי החוג ייחשפו לתרבות אתיופיה, לערכים, לסמלים, למנהגים, לנורמות, למאכלים ולכלי נגינה מהמדינה, ואף ייפגשו עם יוצאי הקהילה שעברו מסע מרגש של עלייה לישראל.

שירה צרפתי, מנהלת מוקד "שילובים" במערב חיפה, הנותן מענה ליוצאי הקהילה האתיופית בתחומי החינוך, התעסוקה ועוד, מציינת כי "במקור הקורס נועד לצעירים בני הקהילה האתיופית, אך כשנפתחה ההרשמה הוא הפך למבוקש גם בקרב תלמידים שאינם בני הקהילה. קליטת התלמידים בקורס היתה מאוד מהירה. זה היה מדהים, תלמידים שלא ידעו מילה בשפת הוריהם סיפרו על עצמם באמהרית בסיומו. ההורים בכו מהתרגשות".

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הדגיש כי "עיריית חיפה היא הרשות הראשונה והיחידה עד כה בארץ שלקחה אחריות על קליטתם ועל שילובם של יוצאי אתיופיה והקימה מחלקה ייעודית, מחלקת שילובים, המלווה את בני הקהילה האתיופית בחיפה בכל שלבי החיים".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר