אתר הבי.בי.סי מביא באתרו את 12 הביטויים שעלינו לשנן, האמורים לשנות את העולם בעתיד, ולאו דווקא בעתיד הרחוק, רובם ככולן מתחומי הטכנולוגיה והאקולוגיה. חלקם מבטיחים, חלקן מאיימים. הסדר על פי המקור. התרגום חופשי.
1. ארכיטקטורה עצמונית. autonomous architecture. בניינים שלמים יודפסו תוך זמן קצר במדפסות מתוחכמות.
2. טכנולוגיית לַיי-פַיי. plane li-fi. שליחת מסרים דיגיטליים באמצעות אור תאפשר לנוסעים במטוסים להשתמש באמצעים אלקטרוניים.
3. חטיפת מוחות. brainjacking. תופעה מתרחבת ומסוכנת בעקבות הטכנולוגיה המשתילה רכיבים אלקטרוניים לגוף אנשים חולים לצורכי ריפוי. מומחים מתריעים מפני האפשרות של פריצה (hacking) למוחם ולגופם של החולים.
4. פלוגת משאיות. platooning. משאיות ענק נוסעות בשיירה, כשרק הראשונה מונהגת על ידי נהג אנושי, ואחרי משאיות אוטונומיות.
5. משוא פנים טכנולוגי. machine bias. מרכיבים רבים של חיינו מנוהלים על ידי מחשבים. לכאורה הם חסרי דעה, אבל הם מוזנים על ידי בני אנוש, וההטיה עשויה לעבור אליהן ולשבש את חיינו.
6. בִיצת המון. crowdturfing. השתלטות על חוות דעת, חיובית או שלילית ביחס למוצר או נושא ציבורי באמצעות שימוש מניפולטיבי או נכלולי ברשת חברתית.
7. בינה מלאכותית תוקפנית. ai cyber-attacks. היכולת לשבש מערכות באמצעות האקרים תעלה שלב כאשר מחשבים בעלי בינה מלאכותית ילמדו את מלאכת השיבוש ויבצעו אותה ללא מגע יד אדם.
8. הזיות מחשבים. computer hallucinations. החדירה המתגברת של המכוניות האוטונומיות מלוּוה באזהרה שכבר החלה להתממש, שהמכוניות האוטונומיות עשויות לזהות באופן משובש תמונות שונות מן הכביש, ואפילו להיכנס למצב של מעין הזיה.
9. האינטרנט של האוזניים. the internet of ears. יותר ויותר פונקציות בחיינו ינוהלו על ידי דיבור אל מכשירים, פריטים בבית ומחשבים.
10. רפואה ניידת. (Mhealth (mobile health. יותר ויותר נתונים על מצבנו הבריאותי יצאו מן התיקים, ישונעו אל הרופא שלנו בכל זמן וישנו את אופי הטיפול הרפואי.
11. חומות פלסטיק אוקיאניות. זיהום האוקיינוסים על ידי שאריות הפלסטיק מסכן את כדור הארץ. חומות צפות יאספו את הפלסטיק ויגררו אותו אל החוף לצורך מיחזור.
12. טעינה עצמית. qi charging. יותר ויותר מכשירים ואמצעים יוכלו להטעין את עצמם, טכנולוגיה הנמצאת עדיין בחיתוליה.
האינטרנט של האוזניים // אילוסטרציה: getty images
פרידה חינוכית
החינוכית סגרה את שעריה. מה תלד היורשת "כאן חינוכית" ימים יגידו, אבל הערוץ המיוחד הזה השאיר אחריו מאות תכניות שעיצבו את עולמם של ילדים, נערים וגם מבוגרים לאורך 52 שנה.
בין היתר תרמה החינוכית לפולקלור הישראלי עשרות דמויות, חיות ומצוירות, מעצבנות ומצחיקות. להלן תזכורת אלפביתית לגלריית החינוכית לדורותיה, מאוזה האווזה דרך הבאבא-בובה וציפיטפוט ועד כוכבה הקופאית.
אוּזָה האווזה. מגיבורות "פרפר נחמד", יחד עם שבי השבלול, נולי האפרוחה ובץ הצב, וגם השיר המתוק "אבל אני תמיד נשאר אני", בביצוע עוזי חיטמן ואפי בן ישראל.
אליקום הכהן. מדמויות הסדרה הסטירית "חצי המנשה" מאת אפרים סידון, המתרחשת בימי התנ"ך, אבל רלוונטית למדינה בת זמננו. אליקום הוא תכמן, תאב בצע וחובב זלילה, מדבר פלישתית ונשוי לזבדיאלה.
באבא בובה. אחד משיאיה של החינוכית בימי מלחמת המפרץ, במסגרת "זהו זה" שנקראה אל הדגל הלאומי לצד נחמן שי. מוני מושונוב, מקובל בסגנון מחזירים בתשובה בשקל, מסביר בגימטריה את גלגוליה של "עריק", שהיא "מילה לא יפה אבל אנחנו נעשה אותה יפה", ומסתתרות בה הרבה מילים כמו עיר, ריק, עירק וערק. ויש גם חיצים לכיוונו של צ'יץ'.
בולבול הקבולבול. כינויו של הילד שמוליק, ילד מבולבל ש"מרח את כל הספרים שלו בריבה ואכל אותם לארוחת הבוקר". הסדרה עסקה בהעברת תוכני זהירות בדרכים לילדים.
בנץ ואריק. שמותיהם העבריים של ברט וארני מהסדרה האמריקנית "רחוב סומסום", שדובבה בחינוכית ובעקבותיה גם נוצרה סדרה ישראלית.
גברת פלפלת. הגרסה העברית של דמות ספרותית נורווגית שהפכה לסרט אנימציה יפני, ולגרסה אנגלית בשם Little Mrs. Pepperpot. חני נחמיאס שרה: "אני אישה כל כך קטנה ושמי פלפלת, יש לי כפית קסמים קטנה ושובבה, והיא עושה לי לפעמים צרות כאלה, אבל אצלי כמו תמיד הכל רק לטובה".
גשש בלש. הדמות הזכורה מתכנית הלשון "בלי סודות", בכיכובו של חנן גולדבלט. "גשש בלש בפעולה, פותר כל תעלומה".
לשון לילדים. "בלי סודות" // צילום: באדיבות החינוכית
דובי דוברמן. כלב דוברמן חביב שהוא "דוקטור לחוקי תנועה", ותפקידו ללמד את כללי הזהירות בדרכים. עם דורי בן זאב.
דובלה. טיפוס ישראלי מצויר, לבוש בגופיה וסנדלים, המככב בתוכנית משחק אינטראקטיבית. "דוב דוב דובלה, אזרח אהוב, קח ת'טלפון ותן סיבוב". מנחה עינב גלילי.
דודלי ורגע. שלמה ניצן וציפי מור בסדרה אהובה במיוחד, "רגע עם דודלי".
דירקטור ווֹלט. מוני מושונוב ב"זהו זה", בכיר בחברת החשמל המבזבז חשמל חינמי, וגם מסביר "למה לכבות מזגן אם אפשר להדליק תנור חשמלי?".
הבז'ז'יניות. שלוש הפולניות של "זהו זה", הגירסה הנשית של שלושת הזקנים: "אני מרגישה הולכת קפוט, על כל שונאים שלי ושכנה מלמעלה".
הקטקטים. "ארץ הקטקטים" היא הגירסה העברית של סדרת אנימציה יפנית, באנגלית: The Littl’ Bits. המילה נקלטה בפוקלור הישראלי, ואפילו נכנסה לשפת הקשר הצבאית בהתייחסות לילדי האר. פי.ג'י ממלחמת לבנון. בין הדמויות: טיפטיפ, טיפטיפון ומרג'י המכשפה.
חביתוש. בובה-חבית מתוך "רגע עם דודלי": "אין עוד חג כמו יום הולדת, איזה יופי לי, יום הולדת זה החג הכי הכי שלי".
החבית של החינוכית. "רגע עם דודלי" // צילום: באדיבות החינוכית
חנה. חנה מרון, כמובן, ואִתה יורם, אילן, תיקי ויתר החבר'ה מ"קרובים קרובים". מילת המפתח ששרדה את משוכת הדורות מפיה של חנה: "פתו---ח!!!"
יאצק. עוד דמות מיתולוגית מבית היוצר של "זהו זה". שלמה בר-אבא מגלם חלוץ פטריוטי ומגוחך המנגן באקורדיון, מעביר מסרים חתרניים, ומספר על עצמו: "יאצק תמיד נופל וקם".
כוכבה שביט. הקופאית התחמנית והמופרעת, בכיכובה של קרן מור, שירת הברבור של החינוכית.
מוישה אוּפניק. מדמויות הגירסה הישראלית של "רחוב סומסום". יצור מכוער ורגזן, שמתעצבן בעיקר כשאיננו מצליח להתעצבן.
מר קוזילביץ'. יו"ר ועד הבית ב"קרובים קרובים", מגולם על ידי שמוליק סגל. "גברת חנה, זה עניין רציני, יש ערבים בבית".
מתי בלש מתמטי. סדרה התומכת בלימודי המתמטיקה, עם ד"ר לא, המגולם על ידי דובי גל, הבלש המתמטי ישראל בידרמן, והפקח המשטרתי אלברט כהן.
סימנטוב. דודיק סמדר בתוכנית "סימנטוב בדרכים", הוא מדריך תיירים הפותר תעלומות בלשיות, ועל הדרך מציג את נופי ישראל לתיירים.
פיסטוק. ספי ריבלין, דמות מ"רגע עם דודלי", מככב בסדרת בת: "הבית של פיסטוק הוא בית מוזר. הולכים קצת ימינה עוברים את ההר. מעבר לשביל, בין עב לענן, יש בית מוזר מצחיק וקטן".
ציפיטפוט. הסדרה של ציפי שביט. "וכשבא לי אז אני שרה, אם יש גיטרה או אין גיטרה, וכשבא לי אני צוחקת, ולא יושבת לי ושותקת".
קיפי בן קיפוד. דמות מפתח ב"רחוב סומסום" בגרסה הישראלית. שרי צוריאל צועדת בנעלי בית ענקיות, שהולידו את אופנת "נעלי קיפי".
קישקשתא. הבובה שילדי ישראל גדלו אתה לאורך כמה עשורים. "קוראים לי קישקשתא, קישקשתא זה שמי, כמעט ושכחתי: שלום!"
שרגא בישדגא. כותב בלוג יומי בכיכובו של מוני מושונוב, מן העשור האחרון של החינוכית.
סוף לסיפור. רגע ופיסטוק // צילום: באדיבות החינוכית
למי תופרים תיק ואיפה
לפני שבוע עסקו מהדורות החדשות בטענה שהמשטרה "תפרה תיק" לגל הירש. בעקבות זאת שוחחתי בפינה "מילות השבוע" ביומן השבוע ברשת ב' על הניב "תפרו לו תיק". סיפרתי על המקבילות לביטוי, כמו to frame, למסגר, באנגלית, ו'לתחוב מישהו לתוך נעל', בגרמנית: Schuheschieben. לכל לאלה אין קשר לתפירה. עם זאת האפשרות שזהו ניב ישראלי מקומי נראתה לי מפוקפקת.
ואכן, שלושה מאזינים כתבו לי על מקורו של הביטוי "לתפור תיק", שהוא, כפי שכבר חשדתי, מרוסית. לארה צינמן מביאה ממילון רוסי את הביטוי пришить дело. נהגה Prishit' delo - שפירושו המילולי "לתפור תיק". "למדתי שהביטוי נולד בבריה"מ בין שנות ה-20 ל-30 בתוך מוסדות כליאה. יש להניח שהוא מבטא את המציאות הנוראה של אותן שנים, בה האשמות סרק נתפרו בקלות בלתי נסבלת, ומיליוני אזרחים הוצאו להורג בגלי הטרור של המשטר".
תחבוהו לנעל. גל הירש // צילום: יוסי זליגר
שאלת השבוע
כיצד יש לומר את הפתגם: "חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם", או שמא "פיקח לא נכנס למקומות שחכם יודע לצאת מהם?"
הפתגם הוא בגרסה הראשונה שבשאלה: חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם. כוונתו שהימנעות ממלכודות ובעיות מעידה על חכמה. הפיקח אומנם מצליח להסתדר לאחר שנכנס למצב קשה, אבל לא הייתה לו החוכמה המספקת לא להיכנס אליו. בגרסה השנייה אין היגיון פנימי, שכן לחכם על פי ההגדרה חוכמה רחבה יותר מהאינטלגנציה המעשית של הפיקח.
כבר מתגעגעים לאוזה? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית
• גל גדות ברשימת השחקניות הרווחיות ביותר
• למה אנחנו אוהבים את "אתגר הנינג'ה"?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו