"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסודות של דיונות הרפאים של מאדים

שרידים שנותרו במקומות שבהם שכנו בעבר חוֹליות על מאדים, עשויים ללמד אותנו על האטמוספרה הקדומה של כוכב הלכת, ואולי אף להכיל שרידי חיים

,עודכן
דיונות עתיקות סמוך לקוטב במאדים, צילום: NASA/MRO

דיונות חול (חוֹליות) הן תופעה נפוצה מאוד על פני השטח של מאדים.הן נובעות מהאטמוספרה הדינמית שלו, שגם בלחץ אטמוספריממוצעשל 0.6 אחוז מזה של כדור הארץ, עדיין מסוגלת לייצר רוחות חזקות למדי, וכך להסיע כמויות גדולות של חול ואבק ברחבי כוכב הלכת. תגלית שהתפרסמהלאחרונה מעלה שהחוֹליות הללו הן תופעה ותיקה מאוד על כוכב הלכת האדום, ואף עשויות לחשוף סודות על האטמוספרה הקדומה שלו.

קבוצת חוקרים מארצות הברית גילתה על פני השטח של מאדיםמאות שקעיםדמויי סהר, שנותרו במקומות שבהם עמדו חוֹליות לפני מיליארדי שנים. השקעים האלה, המכונים "דיונות רפאים", נוצרו לאחר שחומר נוזלי, שאיננו יודעים אם היה לבה או בוץ, ששקע מתוך גוף מים רדוד, זרם באיטיות בין החוֹליות, קבר את חלקן התחתון ובסופו של דבר התמצק ושימר בתוכו את קווי המתאר שלהן. בהמשך הרוח נשאה עימה הלאה את החולות הנודדים, והותירה על פני המישורים את התבניות השקועות של בסיסי החוֹליות הקדומות.

קיים דמיון רב בין החוֹליות של מאדים לאזורי חוֹליות בכדור הארץ. חוֹליות נוצרות ומשתנות במרחב בהשפעת רוח, והן אוצרות בתוכן מידע על משטרי רוחות מקומיים ותהליכי הבלייה שעוברים פני השטח. למידה של החוֹליות הקדומות תאפשר לנו לקבל מידע על האקלים ששרר בעבר במאדים, ועל קווי הדמיון והשוני בינו לבין האקלים הנוכחי.

רוחות רפאים של מאדים הקדום

דיונות רפאים הוא מונח חדש בעולם הגיאולוגיה, שנטבע בשנת 2017 לאחר שהתגלהשדה שלהן במדינת איידהו בארצות הברית. בתוך מישור בזלתי רחב, שנוצר מלבה שהתקשתה על פני השטח, אותרו עשרות שקעים דמויי סהר שהותירו אחריהן חוֹליות שעמדו במקום לפני כ-60 אלף שנה.

דבר דומה קרה גם במאדים: בעזרת תצלומי לוויין תיעדו החוקרים כ-800 שקעים דמויי סהר בשני מוקדים שונים בכוכב הלכת. אחד מהם נמצא באזור שמכונה "מבוך הלילה" (Noctis Labyrinthus) וכולל מערכת נרחבת של קניונים,העתקים(שברים) ורמות ליד קו המשווה של מאדים.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

השני נמצא במזרח אגן הלאס (Hellas), מכתש פגיעה עצום בקוטר של 2,700 קילומטר בחצי הכדור הדרומי. השקעים מתאימים בממדיהם לחוֹליות סהר, שהן סוג החוֹלית הנפוץ ביותר במאדים ובכדור הארץ גם יחד, וממדיהן וצורתן תואמות את אלו של חוֹליות דומות שקיימות במאדים כיום. חוֹליות סהר מתפתחות בכדור הארץ במישורים נטולי צמחייה בעלי כמות חול מוגבלת, שהרוח נושבת בהם בעיקר בכיוון אחד.

הן נוצרות כאשר הרוח פוגעת בקשת החיצונית של החוֹלית ומעלה ממנה חול שגולש מטה על פני הקשת הפנימית. בתהליך הזה החוֹלית מתקדמת עם כיוון הרוח, שעליו מצביעים שני קצות הסהר. כיוון השקעים בכל אחד משני האזורים שנחקרו הוא אחיד, תכונה שמחזקת את ההשערה שאכן מדובר במרחבי חוֹליות עתיקים. השקעים האלה שוכנים בתוך מישורים המתוארכים לפני כשני מיליארד שנים, ולהערכת החוקרים זהו גם גילן של דיונות הרפאים.

מאדים היה אז כוכב לכת שונה למדי מאופיו כיום. היו בו הרי געש, אטמוספרה צפופה יותר וכנראה גםמים זורמים. בכדור הארץ חוֹליות מוכרות כסביבת מחיהלאוכלוסיות של יצורים חד-תאיים, וקיימת תקווה שכך היה הדבר גם במאדים הקדום. כיסים של חול כלוא שאולי השתמרו בשוליים השקועים של בסיסי החוֹליות עשויים לשמר בתוכם שרידים של אותם חיים, אם היו כאלה, כשהם מוגנים מפגעי הקרינה והתנאים הקשים על פני השטח של שכננו האדום.

תוצאות המחקר החדש יספקו אולי מטרות למסעות עתידיים למאדים, ויכוונו את החוקרים אל המקומות המבטיחים ביותר לחיפוש אחר חיים.

נכתב על ידיאור אליאסון, מאסטרנט במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

התפרסם במקור באתר שלמכון דוידסון- הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר