"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הוחמר עונשו של מצית הכנסייה בצפון

ביהמ"ש העליון קבע שהצתת כנסיית הלחם והדגים בוצעה על רקע דתי-אידיאולוגי, וגזר על ינון ראובני חמש וחצי שנות מאסר - שנה יותר מאשר גזר המחוזי

,עודכן
מצית כנסיית הלחם והדגים // צילום: אנצ'ו ג'וש - ג'יני

חמש וחצי שנות מאסר לנאשםבהצתת כנסיית הלחם והדגיםהשוכנת לחופי הכנרת. כך גזר היום (חמישי) בית המשפט העליון בירושלים, שקבע כי ההצתה נעשתה על רקע דתי-אידאולוגי והחמיר את עונשו. כזכור, ב-2017 גזר בית המשפט המחוזי ארבע וחצי שנות מאסר על הנאשם, ינון ראובני.

השופט יצחק עמית סבר שיש גם להרשיע את הנאשם השני שזוכה בבית המשפט המחוזי בעבירה של קשירת קשר למטרה פסולה, אלא ששני עמיתיו, השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, קבעו שיש לאפשר לנאשם השני ליהנות מהספק הסביר ולא הרשיעו אותו בכך שמסר את המכונית לראובני.

ביוני 2015 הוצתה כנסיית הלחם והדגים הנחשבת לאחד מהאתרים הקדושים ביותר לנצרות בשטח ישראל ולמקום נגרם נזק כבד. חודש וחצי אחר כך הוגש כתב אישום נגד ראובני, תושב אופקים בן 22 בגין הצתה ונגד יהודה אסרף בן ה-19 מאלעד בגין סיוע. ביולי 2017 זוכה אסרף ואילו ראובני כאמור, הורשע בבית המשפט המחוזי.

בכתב האישום שהוגש נגדו ביולי 2015 יוחסו לראובני עבירות של הצתה בנסיבות מחמירות, השחתת פני מקרקעין ממניע של עוינות וקשירת קשר לביצוע פשע. חקירת המשטרה העלתה כי ב–18 ביוני בסביבות השעה 3:30 לפנות בוקר הוצת מבנה במתחם הכנסייה ובזירה רוססה הכתובת: "והאלילים כרות יכרתון" – קטע מתפילת "עלינו לשבח" המתייחס לביטול עבודה זרה.

מכתב האישום שהוגש נגד ראובני עלה כי רכב הסובארו ששימש אותו נצפה במצלמת אבטחה הסמוכה לכנסייה. ראובני תועד גם במצלמות אבטחה של תחנת הדלק בלטרון כשהוא ממלא דלק במיכל חלב שתכולתו 2 ליטר, שנמצא אחרי האירוע באזור הכנסייה. סריקות נרחבות של המשטרה לחיפוש ממצאים הובילו לכפפות עליהן נמצא DNA של ראובני במרחק של כחמישה ק"מ מהכנסייה.

עו"ד איתמר בן גביר, סנגורו של הנאשם, אמר בתגובה לפסק הדין בבית המשפט העליון כי: "יש להצטער שהשופטים עמית, מינץ ואלרון גזרו על הנאשם עונשים שלא גזרו על ערבים שהציתו בתי כנסת, ישיבות או אפילו זרקו בקבוקי תבערה על שוטרים. לא מזמן השופטים אלרון ומינץ נתנו עונש של שנה וחצי לכל אירוע של מחבל שזרק בקת"ב על שוטרים וחיילים".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר