"רק עם אובדן הגוף שבה הנפש אל צור מחצבתה ומתחילה את החיים האמיתיים"

אברהם ארואטי מתרגם מיוונית עתיקה ומרומית וחוקר שפות עתיקות; עם תרגומיו לעברית נמנים "איליאדה" ו"אודיסיאה" מאת הומרוס, "על החיים המאושרים" מאת סנקה ו"מחשבות לעצמי" מאת מרקוס אורליוס. חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לתשע"ח.

קיקרו כותב על המוות ככיליון שאין ממנו מפלט. יש אופטימיות בתפיסת המוות שלו?

"'על המוות' הוא ספר ראשון מתוך חיבור פילוסופי גדול שנקרא 'שיחות בטוסקולום', שמטרתו להדריך את האדם לחיי אושר. עבור קיקרו המוות הוא אמנם כיליון, אך לא סופי אלא של הווייתנו הגופנית בלבד. רק עם אובדן הגוף שבה הנפש אל צור מחצבתה ומתחילה, או למעשה ממשיכה, את חייה האמיתיים, חופשייה מכבלי הגשמיות".

סגנונו של קיקרו, גדול נואמי רומא, ידוע כבהיר ופשוט. איך זה משתקף בבחירות שלך כמתרגם?

"קיקרו היה אמן הלשון הרומית ומשפטיו הקולחים הם מלאכת מחשבת של ממש. אך לא אחת ישנם בכתביו משפטים נפתלים וסבוכים ביותר, הן מבחינת התחביר הן מבחינת הטיעון הפילוסופי. ככלל אני נוקט עברית שאינה שפת היומיום אך גם אינה נמלצת מדי, מה שהייתי מגדיר פשוט כ'עברית יפה', שיש בה כדי לתת הד, ולו מעומעם, לסגנונו של המקור. אני מנסה לדמיין כיצד היה קיקרו רוצה להישמע בעברית ומתרגם בהתאם".

כריכת הספר (נהר ספרים)

תרגומים שמועדפים עליך?

"תרגומי המופת של רחל בירנבאום מן השירה הרומית; תרגומי שלמה ועמינדב דיקמן מן השירה היוונית והרומית; אפלטון השלם בתרגומו של י"ג ליבס; ותרגומיה של אביבה קציר לשלושה חיבורים פילוסופיים גדולים מאת קיקרו".

על אילו ספרים אתה עובד כרגע?

"בימים אלה ממש השלמתי את ההגהות לחיבורו של פלוטרכוס 'על הפטפטנות', שיראה אור בקרוב בהוצאת נהר ספרים".

אפשר להתפרנס מתרגום?

"לצערי, לא. אף שאני מקדיש את רוב זמני ללימוד ולתרגום, הקיום הגשמי נסמך על הוראה, שבמובנים רבים מניבה לי גם גמול רוחני. זה עונג לראות את ברק ההבנה בעיני תלמידים לאחר לימוד ממושך ומייגע".

ציטוט שמדבר לליבך במיוחד?

"אל לנו למנות בין הרעות את מה שנקבע על ידי האלים בני האלמוות או על ידי הטבע, מולידם של הכול. הן לא יד המקרה היא ולא באקראי נולדנו ונבראנו, אלא בוודאי ישנו איזשהו כוח שדואג לגזע בני האדם... הבה נחשוב שהמוות הוא חוף מבטחים ומקלט שהוכן עבורנו".