"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: שימוש בווטסאפ פוגע בזיכרון

חוקרים מאוניברסיטת בר אילן גילו כי שימוש בווטסאפ בזמן לימודים פוגע ביכולות קוגנטיביות ובזיכרון לטווח מיידי, הכולל זכירת שמות, מספרים והוראות

,עודכן
ווטסאפ לא בריא לתלמידים, צילום: רויטרס

ריבוי השימוש בהודעות טקסט גורם לציפייה לזמינות תמידית ולמענה בכל זמן ובכל מקום. מצב זה, עשוי לפגוע ביכולת של תלמידים בביצוע משימות ובזיכרון עבודה בפרט. כך עולה ממחקר שנערך במחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן, בעריכת אבי ציון, מוסמך תואר שני במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן ובהדרכתה של ראש המחלקה, פרופ׳ נועה אהרוני.

זיכרון עבודה מהווה גורם חשוב בתוך התפקודים הניהוליים החשובים ללמידה יעילה ומשמעותית. השימוש בזיכרון זה מתבטא במגוון רחב של מטלות בחיי היום יום ובתהליכי למידה, בכללן זכירת שמות, מספרים, משפטים מורכבים והוראות עבודה, בדומה לזיכרון העבודה של מחשב.

במחקר נבחנו בני נוער במבחני זיכרון שונים כשדעתם מוסחת ע"י הודעות ווטסאפ. תוצאות המחקר הראו בבירור- ביצועי הקבוצה שנבחנה עם הסחת הדעת נפגעו לעומת הקבוצה שנבחנה ללא נוכחות של טלפון נייד.

עוד מצא המחקר כי גם הנערים וגם הנערות חוו ירידה דומה בביצועי זיכרון העבודה כאשר דעתם הוסחה ע"י האפליקציה. במחקר השתתפו 64 תלמידים בגילאים 12-17 מתוכם 40 נערות ו-24 נערים, כאשר החלוקה בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת הייתה שווה במספר וביחס המגדרי של המשתתפים.

את המחקר. במחקר נבדקו הביצועים של מערכת זיכרון עבודה בקרב תלמידים בגילאים 12 עד 17 בזמן ביצוע משימות עם הסחת דעת כמו הודעת טקסט באמצעות ווטסאפ.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

לפני תחילת הניסוי מלאו התלמידים שני שאלונים, הראשון נוגע להרגלי שימוש ביישום ווטסאפ ומטרתו לבדוק את הקשר בין ההרגלים לבין הביצועים במבחני הזיכרון, והשני עוסק בהערכת יכולת עצמית בשימוש בטלפונים חכמים ומטרתו לבדוק את הקשר בין ההערכה העצמית לבין הביצועים במבחני זיכרון עבודה. בנוסף נבדקו מאפייני המגדר.

שתי הקבוצות נבחנו במבחני הזיכרון מתוך הסוללה של מבחן וכסלר, כאשר קבוצת הניסוי עברה את המבחנים תוך כדי הסחת דעת מאפליקציית ווטסאפ. קבוצת הביקורת עברה את המבחנים ללא הסחות דעת כשהטלפון הנייד שלהם אינו נמצא בקרבת מקום. בסיום כל מבחן מילאו התלמידים טופס משוב לגבי חוויית הקושי והיעילות על מנת לבדוק את הקשר בין החוויה הסובייקטיבית של התלמיד לביצועים שלו במבחן הזיכרון.

התברר, כי ביצועיה של קבוצת הניסוי נפגעו יחסית לביצועיה של קבוצת הביקורת. הפגיעה התבטאה בכל אחד ממבחני זיכרון עבודה, הכלולים בסוללה הבוחנת את זיכרון העבודה מתוך מבחן וכסלר. בנוסף נמצא, כי הילדים בקבוצת הניסוי חוו יותר קושי וכי עבודתם הייתה פחות יעילה.

כמו כן, לא נמצאו הבדלים מגדריים, כלומר, גם הנערים וגם הנערות חוו ירידה דומה בביצועי זיכרון עבודה כאשר היו בקבוצת הניסוי המוסחת על ידי הודעות טקסט. בנוסף לא נמצא קשר בין הרגלי השימוש בטלפון חכם לבין הביצועים במבחן זיכרון העבודה.

לדברי פרופ' נועה אהרוני, ראש המחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר-אילן, "תוצאות המחקר מדגישות את היחס הדו ערכי כלפי השימוש בטכנולוגיות מתקדמות. מצד אחד, הטכנולוגיה מצעידה את כולנו קדימה. אולם, שימוש רב מביא עימו סכנות, ולכן על המשתמשים להיות ערים ומודעים לסכנות הכרוכות בשימוש בטכנולוגיות ולהשפעותיהן על חיינו. אנו מקווים שהמחקר ישפיע על אופן ההתייחסות של מערכת החינוך לנוכחות של טלפון נייד בזמן הלימודים", מסכמת אהרוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר