"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו: "לבחון ביטול שכר המינימום לעובדים זרים"

רה"מ הורה למנכ"ל משרדו לבדוק את נושא השכר והפנסיה לעובדי החקלאות • יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הביע כבר תמיכה במהלך בראיון ל"ישראל היום"

,עודכן
פועלים מתאילנד בצפון הארץ // צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לממלא מקום מנכ"ל משרדו יואב הורוביץ לבחון ברצינות את ביטול או צמצום שכר המינימום וההפרשות לפנסיהלעובדים הזריםבתחום החקלאות.

ל"ישראל היום" נודע כי בפגישה שנערכה לפני כשבועיים בין ראש הממשלה, שר החקלאות אורי אריאל ומנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, הביע נתניהו תמיהה על העובדה שעובדים מתאילנד מקבלים שכר מינימום ישראלי, שגבוה פי שבעה מהשכר הממוצע במדינת המוצא שלהם.

גם העובדה שחלה חובת הפרשה לפנסיה לעובדים שבאים לעבוד ארבע שנים ואז חוזרים לתאילנד תמוהה בעיני נתניהו, לנוכח הנתון שבתאילנד כלל אין חובת פנסיה. לפי מקורות שהשתתפו בפגישה, נתניהו אמר שהדבר נראה לו "לא סביר".

גורמים במשרד החקלאות הביעו תמיכה במהלך והדגישו כיהעלויות של העובדים הזרים גבוהותבמיוחד וגורמות לעליית מחירי התוצרת החקלאית בשווקים ובמרכולים לצרכן הישראלי.

החקלאים מברכים

בארגוני החקלאים בירכו על הגישה של ראש הממשלה. בהתאחדות חקלאי ישראל אמרו ל"ישראל היום" כי "ממשלת ישראל חייבת לקבל החלטה על הורדת עלויות השכר בענף החקלאות.

"עלות העבודה מסך ההוצאות על הגידולים עומדת על 26% ויש לפעול להקטנתה. בעקבות הפגישה שהתקיימה אצל ראש הממשלה, ישבנו עם שר החקלאות ומנכ"ל המשרד כדי לדון על פעולות משותפות שעלינו לנקוט בעניין".

המהלך יוריד מחירים

גם בהתאחדות האיכרים מסבירים ל"ישראל היום" כי עלויות ההעסקה של עובדים זרים גבוהות ב־145% מעלויות העסקת עובדים ישראלים.

זאת בשל העובדה שלעלויות שכר המינימום והסוציאליות, שזהות לעובד ישראלי ונעות בין 6,700 ל־8,200 שקלים בחודש, בשל שעות נוספות - מתווספות גם עלויות עקיפות של אגרות בשווי כ־2,000 שקלים בשנה לכל עובד זר, עלויות לינה ואחזקה שעומדות על כ־1,200 שקלים בשנה לאדם, וזאת בנוסף לביטוח רפואי, שעומד כיום על 600 שקלים לעובד בשנה.

כל זה גורם לעליית מחירי הפירות והירקות לצרכן הישראלי, שגם כך מרקיעים שחקים בתקופה האחרונה, דבר שגרם אפילו לאפשר יבוא ממדינות רבות ובהן טורקיה.

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים בישראל, אמר בתגובה: "אני מברך על כל יוזמה של ראש הממשלה שתוזיל לחקלאים את עלויות ההעסקה".

כיוון שהתאחדות האיכרים, כארגון יציג בחקלאות, אמונה על יחסי העבודה במשק, השר אריאל ביקש, וקיבל, מהארגון סקירה מלאה על העלויות הקבועות והמשתנות של העסקת עובדים זרים. החקלאים מבקשים להגדיל את מכסת העובדים מתאילנד ל־25 אלף איש, כשהכוונה היא למספר הפועלים שנמצאים ברגע נתון במדינת ישראל.

לדבריהם, אם לא יהיה מחסור בעובדים, לא יהיה צורך להעסיק עובדים בשעות נוספות. מי שצפויים להתנגד לרעיון הם ארגוני העובדים ומשרד הרווחה.

בראיון שפרסמנו לפני כמה חודשים עם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, גם הוא הביע תמיכה בביטול שכר המינימום לעובדים זרים.

מי שיכול להחליף את הפועלים הזרים בענף הם המשתלמים בחקלאות בישראל. אלה מגיעים אלינו בעיקר מאפריקה כדי ללמוד ולהשתלם בחקלאות בארץ, ותוך כדי השהות, עובדים בשדות בעלות נמוכה יחסית של 2,600 שקלים לחודש בלבד. החקלאים מאוד אוהבים אותם ולא רק בגלל המחיר הנמוך. הניסיון מוכיח גם כי כל משתלם בחקלאות בארץ שחוזר לארץ מוצאו מהווה שגריר של מדינת ישראל ובנוסף גם פותח לחקלאות הישראלית שגרירות, שאיתה ניתן לעשות עסקים במדינות השונות בעתיד. בישיבה האחרונה שהתקיימה בין אנשי משרד החקלאות והאוצר סוכם כי מספרם של המשתלמים בחקלאות בישראל יעלה ל־5000 איש מדי שנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר