כשעדי כהן פגשה מוזיקה אנדלוסית

14 שנה חלפו מאז שהפציעה עדי כהן בעונה השנייה של "כוכב נולד", אז הגיעה למקום השלישי אחרי הראל מויאל והראל סקעת. עכשיו היא כבר בת 37, אמא לשתיים, וממשיכה להתעסק במוזיקה, גם אם אתם לא שומעים על זה.

יש לה מופע מחווה לבילי ג'ואל ואלטון ג'ון שאיתו היא רצה, מופע דואט נוסטלגי עם דביר בנדק ומופע שלה שהוא מחווה לענקיות הזמר הישראליות שנקרא "דיוות כחול־לבן". עכשיו היא גם מצטרפת לתיאטרון באר שבע למחזמר "סוליקא", כדי לחלוק עם נסרין קדרי תפקיד. עד כה קדרי גילמה את התפקיד לבד.

"סוליקא" הוא מחזמר ישראלי מקורי בהשראת סיפורה של נערה יהודייה מטנג'יר שבמרוקו, שנקרעה בין אהבתה ליורש העצר המוסלמי לבין הרצון לשמור על דתה.

"אני מגלמת את חורה, השכנה המוסלמית שסוליקא היא כמו בת בשבילה", מספרת כהן. "זו דמות של מישהי שמגשרת בין כולם ומראה שכולנו בני אדם, לא משנה אם אנחנו מוסלמים או יהודים. היא תומכת באהבה של סוליקא ויורש העצר, וחושבת שאין בה שום דבר רע.

"בניגוד למחזות זמר אחרים שבהם לקחתי חלק, הפעם זה סגנון מוזיקלי שלא נגעתי בו. אני יותר זמרת פופ, ואני צריכה למצוא את המקום הווקאלי במחזמר. נסרין נולדה לזה ולמוזיקה הזאת, אני צריכה למצוא את זה אצלי". ההצגה הראשונה בהשתתפותה היתה אמש בירושלים.

לדברי כהן, "אני מאוד מתרגשת לשחק בתיאטרון באר שבע. אני מבאר שבע במקור, וזה התיאטרון שבו ראיתי את ההצגה הראשונה שלי. כיף לחזור למקום שבו הכל התחיל. רפי ניב, המנהל האמנותי של התיאטרון, היה מורה שלי בבית צבי. שמחתי לחזור לעבוד איתו".

כהן גם מופיעה לא מעט בחו"ל. "מתוכנן לי סיבוב הופעות בארה"ב - בניו יורק, בפלורידה, באורלנדו", היא מספרת. "בהמשך השנה אני אופיע במקסיקו בפעם השנייה, במופע כריסמס ענק עם מקהלה של 120 אנשים ו־80 נגנים. אני שרה שם סלין דיון, שירי כריסמס, הכל באנגלית".

בארץ כאמור היא רצה עם מופע מחווה לזמרות ישראליות, ובהן שושנה דמארי, ריקי גל, רותי נבון, מרגלית צנעני, שולה חן, אילנית, חוה אלברשטיין ועוד. "יש בארץ זמרות גדולות מהחיים", היא אומרת. "לרגל חגיגות ה־70 למדינה החלטתי שאני לוקחת את השירים שאני אוהבת של הזמרות שאני אוהבת. עד עכשיו זה היה מופע סגור, אבל עכשיו אני פותחת אותו לקהל. בכל פעם אני מארחת מישהי אחרת, והקהל מאוד אוהב את זה. בגלל שאני זמרת שעדיין אין לה רפרטואר משלה - אני מרגישה סיפוק גדול בלשיר קאוורים ולתת להם את האינטרפרטציה שלי".

מה באמת קורה עם חומרים משלך?

"הוצאתי אלבום ראשון לפני עשור, ומאז לא היתה לי את הבערה הזאת להיכנס לאולפן ולהקליט. אני רוצה שיהיה לי רפרטואר משלי, אבל אני לא רוצה לעשות את זה בכל מחיר. אני רוצה להיכנס לאולפן עם שירים שאני אוהבת, עם אמירה. אני פרפקציוניסטית ולפעמים זה בעוכריי. זה לא נחמד להיות זמרת מזדקנת בארץ ללא רפרטואר, אבל אני ארצה שהרפרטואר שלי יהיה עם משמעות. כרגע אני עסוקה בלעבוד".