"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגשושית פרקר בדרך אל השמש

הבוקר (א') שוגרה לחלל הגשושית פרקר, חללית המחקר של נאס"א לחקר השמש • החללית נושאת עליה כרטיס זיכרון ובו שמות של השותפים למסע • פרקר תחקור את הילת השמש, יעד אותו האנושות לא חקרה מעולם

,עודכן
בדרך לשמש. פרקר // צילום: צילום מסך

לאחר דחייה של יום אחד שיגרה נאס"א בהצלחה לכיוון השמשאת הגשושית פרקר, במטרה לעבור בתוך העטרה הלוהטת של הכוכב, ולנסות להשיב לשאלות על השמש והעטרה שהעלו המדענים בשישים השנים האחרונות.

המדע של חקר השמש נקרא הליופיזיקה, והוא קיבל תמיד קדימות אצל המדענים. הגשושית נקראת על שמו של יוג'ין פרקר, האסטרופיזיקאי שחיזה את קיומן של רוחות סולארית, ונחשב לאבי ענף ההליופיזיקה. פרקר בן ה-91, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת שיקגו, שגם נכח בשיגור החללית, זכה להיות האדם הראשון שכלי מחקר של נאס"א נקרא על שמו בעודו בחיים.

הגשושית תנסה לבדוק כיצד האנרגיה והחום נעים באטמוספרה של השמש ולחקור מה גורם להאצה של רוח השמש ושל חלקיקי האנרגיה הסולארית. מתכנני הגשושית סבורים, שמעטה מתרכובת פחמן, בעובי של כ-12 ס"מ, יגן על החללית מהחום העצום, שעשוי להגיע ל-1,370 מעלות צלזיוס.

בתוך הגשושית הוכנס כרטיס זיכרון,שבו רשומים שמותיהם של כל אלה שנרשמו באתר של נאס"אעד 27 באפריל, כפי שדיווחנו כאן בשעתו בישראל היום. במשימה, האמורה להימשך כשבר שנים, הגשושית תעבור בתוך העטרה של השמש במרחק של 6.4 מיליון קילומטרים מן השמש עצמה. המדענים מקווים, כי אם הגשושית תשרוד את המסע הלוהט, המיכשור שעליה יספק מידע שיוביל לתחזיות מדויקות יותר של מזג האוויר החללי, שמתחיל בשמש ומשפיע על טכנולוגיות מסביב לכדור הארץ, על הקרינה במטוסי נוסעים ועל חלקיקי קרינה הפוגעים בלוויינים וגם על השפעת הקרינה לסוגיה על המתרחש על פני כדור הארץ.

אפשר לעקוב אחרי הדיווחים של נאס"א בטוויטר בחשבוןNASASun@

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר