"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לשכות המסחר: הארנונה תמשיך לעלות בשנה הבאה

בתחילת 2018 יעלה המס ב־0.32% • מ־2012 ועד ההתייקרות הקרובה: עלתה הארנונה ב־16.03% • עו"ד אוריאל לין: "הגיע הזמן לשנות את נוסחת החישוב"

,עודכן
חשבון ארנונה (אילוסטרציה), צילום: עמי שומן

עם תחילת 2019 יעלה מס הארנונה שישלם הציבור ב־0.32%, שהם כ־79 מיליון שקלים, כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר.

על פי החוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו־50% מהשינוי במדד השכר במגזר הציבורי.

מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי משנת 2012 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2019, עלה מס הארנונה ב־16.03%, סכום של 3.2 מיליארד שקלים. מרביתו כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של 25%.

עליית השכר במגזר הציבורי היא הגורם העיקרי הדוחף מדי שנה את מס הארנונה מעלה, ללא כל תוספת בשירותים הניתנים לציבור ולעסקים.

אמנם בשנים האחרונות פחת מספר הבקשות להעלאות חריגות בארנונה שמגישות רשויות מקומיות למשרד הפנים, אך הארנונה עולה בשל אותה נוסחה מעגלית, שכן כל עלייה כזו תורמת גם לעלייה בשכר הציבורי.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, סיפר כי "למרות שדרשנו לנתק את נוסחת עדכון מס הארנונה מההצמדה האוטומטית למדד השכר במגזר הציבורי - הדבר לא נעשה. העדכון האוטומטי של מס הארנונה, המשולם על ידי השכבות החלשות, מעיק אף יותר ממחירי מוצרי המזון. התוצאה הנוכחית מעידה עד כמה הכרחי לנתק את מדד השכר מנוסחת מס הארנונה".

בד בבד, לדעתו של לין, המלצות הצוות הבין־משרדי לשינויים בתחום הארנונה של משרד הפנים לא פותרות את בעיית היסוד, שכן הפחתת משקל מדד השכר במגזר הציבורי בנוסחה מ־50% ל־40% אינה מספקת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר