הפגישה שנערכה הערב (חמישי) בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי העדה הדרוזית פוצצה, לאחר שתא"ל במיל' אמל אסד הטיח בנתניהו: "ישראל היא מדינת אפרטהייד". ראש הממשלה קטע את הישיבה, שנועדה למצוא פשרה בנושא המחאה הדרוזית נגד חוק הלאום, ואמר: "לא אקבל פגיעה בכבוד ראש ממשלת ישראל ולא בכבודה של המדינה ממי שקורא לישראל מדינת אפרטהייד". בפגישה נכחו המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית השייח' מוואפק טריף, השר איוב קרא, חברי הכנסת הדרוזים וכן השר יריב לוין.
עופר פריימן
מלשכתו של נתניהו נמסר כי "אמל אסד התפרץ לדבריו של השייח' טריף וצעק: 'אני חי במדינת אפרטהייד'. בכך הוא פגע הן בכבודו של השייח' והן בכבודו של ראש הממשלה, ומעל לכל בכבודה של המדינה".
ממטה המאבק של הדרוזים נמסרה גרסה שונה: "ראש הממשלה נקט בניסיון נואש ולא מוצלח להפריד בין אנשי ההנהגה הדרוזית, על מנת לפרק את העצרת במוצ"ש. נתניהו ביקש לשבת עם השייח' מוואפק טריף וראשי הרשויות בנפרד, ללא תאל' במיל' אמל אסעד והקצינים הדרוזים המנהיגים את המחאה, אולם חברי ההנהגה, כולל השייח', לא הסכימו להפרדה ויצאו כולם מהחדר. משם המשיכו למטה המאבק בכיכר רבין".
"איש לא יקרא לי נאצי"
מהומה פרצה הערב גם בטקס הענקת מלגות של הקרן לידידות לבני העדה הדרוזית אשר סיימו שירות צבאי או לאומי. עם עלייתו לבמה של ח"כ אבי דיכטר, יוזם חוק הלאום, על מנת לשאת דברי ברכה באירוע, התפרצו כמה מהצעירים לעבר הבמה והטיחו בו: "אנחנו סוג א' ואתה סוג ב', אתה נאצי".
"אני יודע שלא קל לכם לשבת ולראות את המחזה שהתרחש כאן", אמר דיכטר לאחר שוך המהומה. "אני לא לגמרי הופתעתי וגם עבורי הדברים היו קשים, אבל סבילים; אבל דבר אחד לא יעבור בשקט: לי לא יקראו נאצי. לא יהודי, לא מוסלמי, לא נוצרי ולא דרוזי. אני את המשפחה שלי איבדתי בשואה והשם המלא שלי הוא אברהם משה - משה על סבי שנרצח על ידי הנאצים".
תא"ל במיל' אמל אסד וראש הממשלה בנימין נתניהו // צילום: אורן בן חקון
למרות מתווה הפשרה שהציעה הממשלה, נמשכות ההכנות להפגנת המחאה שמארגנת העדה במוצאי שבת בכיכר רבין בתל אביב. ההכנות נמשכו עוד לפני האירועים הערב, זאת אף שרבים ממנהיגי העדה קיבלו באהדה את מתווה הפשרה וכינו אותו "הזדמנות לשינוי היסטורי". כעת נראה כי הצדדים רחוקים עוד יותר מפשרה.
המתווה מורכב משלושה סעיפים: עיגון בחוק של מעמד העדה הדרוזית והעדה צ'רקסית, עיגון זכאותם של בני מיעוטים המשרתים בכוחות הביטחון להטבות, ועיגון חוקתי להכרה בתרומתם של הנוטלים חלק בהגנה על המדינה.
בסעיף הראשון מצוין כי "החוק יוקיר את תרומתה של העדה הדרוזית למדינת ישראל בבניין הארץ, בחיזוק הביטחון ובעיצוב פני החברה הישראלית כחברה שוויונית ומגוונת, ויכלול תמיכה במוסדות העדה (דת, חינוך, תרבות)". כמו כן, הסעיף שם דגש על חיזוק ההתיישבות הדרוזית, הקמת יישובים דרוזיים חדשים ו"שימור המורשת הדרוזית והנחלתה".
המהומה בטקס הענקת המלגות // צילום: גיל אליהו ג'יני
הסעיף השני עוסק בעיגון זכויותיהם של בני מיעוטים "מכל הדתות והעדות", ונכתב בו כי המדינה תפעל ל"סגירת פערים וקידום שוויון חברתי". הסעיף השלישי והאחרון מתייחס לעיגון חוקתי של מעמד הדרוזים והצ'רקסים, ונכתב בו כי תהיה "הכרה בתרומתם של אלו הנוטלים חלק בהגנת המדינה, מכל הדתות והעדות".
כמו כן הוחלט על הקמת ועדת שרים מיוחדת לנושא העדה הדרוזית, שבראשה יעמוד ראש הממשלה. הוועדה תפעל לקידום המתווה ולפיקוח על יישומו. עוד נאמר במתווה כי "פעולות החקיקה יחלו מיד עם כינוס מושב החורף הקרוב של הכנסת ויסתיימו בתוך 45 ימים מתחילת המושב".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו