"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסכם החלב בוטל: 400 מיליון השקלים לרפתנים התאיידו

מקור בכיר במשרד החקלאות: הדבר מקרב את ביטול משטר המכסות • ראש הממשלה תומך בביטול המכסות וכעת נראה שנוצרה הזדמנות לביטולן

,עודכן
רפתות (ארכיון), צילום: אנצ'ו גוש/ג'יני

המשא ומתן בין המדינה לחקלאים על הסכם חלב חדש פוצץ באופן סופי. ל"ישראל היום" נודע כי תנועת המושבים לא הצליחה להגיע להסכמות עם שאר השותפים למשא ומתן, שהגיע בינתיים למבוי סתום.

משמעות הדבר היא ש־400 מיליון השקלים שהמדינה הבטיחה לרפתנים לא ינוצלו ומשרדי החקלאות והאוצר, שרצו להקדים פתרון לקראת סוף הסכם לוקר בסוף 2019, איבדו את סבלנותם מהמשא ומתן המתיש והלא יעיל.

על פי הסכם זה, מתווה לוקר, שאושר בממשלה ב־2013, ונועד לתקן את המצב בו היה משק החלב בשנתיים שקדמו לכך, יגיע גודל הרפת למינימום של 70 פרות חולבות, בהיקף כושר ייצור שנתי שלא יפחת מ־700 אלף ליטר. כך בעצם יצומצם מספר הרפתות הקטנות.

במצב שנוצר, אם לא ייחתם הסכם עד סוף 2019, יתבטלו כל ההגנות על השוק המקומי, תרחיש שכמעט כל העוסקים בנושא סבורים שהוא קלוש. בהסכם שבוטל הוצע לרפתנים לקבל הן מענקי השקעות ברפתות קיימות במטרה להתייעל והן מענקי פרישה לרפתות קטנות שיסגרו את משקן. המדינה מצידה דרשה להעלות את גודל הרפת הרלוונטית לתחשיב מחיר המטרה וכן להפחית באופן מדורג את המכסים על מוצרי חלב מיובאים.

מקור בכיר במשרד החקלאות מסר ל"ישראל היום" כי המשמעות המעשית של הדבר היא שמהלכו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לבטל לחלוטין את מכסות החלב - קיבל זריקת עידוד מביטול ההסכם, שכן ההסכם היה מתקיים על פני כמה שנים שבהן לא היה אפשר לבצע כל רפורמה אחרת. עכשיו, למדינה יש הזדמנות מעשית לבצע שינויים.

הסכם לוקר בעצם שמר על התכנון בענף החלב ועל הקשר בין היצוא המקומי ליבוא מוצרי חלב. ההסכם החדש, שכאמור בוטל, ביקש לשמר מצב זה עם שינויים מדודים.

ביטול מכסות החלב

כזכור, במאי השנה חשפנו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בביטול משטר מכסות החלב. נתניהו הורה אז לשר החקלאות אורי אריאל להיפגש עם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, כדי לקדם את ביטול מועצת החלב.

ועדה בין־משרדית של משרדי ראש הממשלה, החקלאות והאוצר נפגשה כבר כדי לקדם את המהלך, שכאמור מקבל עכשיו זריקת עידוד משמעותית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר