"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדוע פצעים בפה נרפאים יותר מהר?

כולנו חווינו את זה: פצעים וחתכים בפה נרפאים מהר יותר מבשאר הגוף • מדענים ממכון הבריאות הלאומי בארה"ב מצאו הסבר אפשרי

,עודכן
נשכת את הלחי? לא נורא, זה מתרפא מהר // צילום אילוסטרציה: Getty Images

לכל אחד מאיתנו זה קרה לפחות פעם ולרובנו כנראה הרבה יותר מפעם – לעיסה לא נכונה ונשכנו את הלחי, או כוויה בלשון. בטח שמתם לב שפצעים בפה, בניגוד למקומות אחרים בגוף, נרפאים הרבה יותר מהר. כעת, צוות חוקרים ממכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית, מצא את הסיבה לכך: התאים בפה נמצאים כל הזמן ב-"היכון" לריפוי פצעים, בשל חלבונים המאיצים תאים לריפוי ומקטינים דלקות.

ראשית, הם יצרו שני חתכים קטנים בקבוצה של 30 נבדקים אנושיים (בריאים ולא מעשנים, אגב). אחד בלחי ואחד בזרוע, ואז עקבו אחרי תהליך הריפוי במשך 15 ימים. כצפוי, החתך בפה נרפא מהר יותר – בין פי שלושה לפי ארבעה יותר מהר: אחרי שלושה ימים, הפצעים בפה למעשה נעלמו.

במהלך המעקב, הם גם נטלו דגימות מהתאים ובדקו את ההבדלים ביניהם. באופן מובהק, חלבונים כמו SOX2, PITX1 ו-PITX2 שביכולתם לתכנת מחדש תאים למצבי התפתחות שונים נמצאו בכמות משמעותית גדולה בדגימות שניטלו מהפה מאשר בזרוע.

החוקרים תהו האם אפשר להעביר את תכונות הריפוי המהיר הללו גם לאזורים אחרים. הם הנדסו גנטית עכברים כך שהחלבון SOX2 יהיה נוכח אצלם במידה מופרזת, והבחינו כי חתכים בעור של אותם עכברים אכן החלימו מהר יותר לעומת עכברים רגילים, אבל לא בצורה משמעותית.

לטענת החוקרים, "לממצאים שלנו יכולים להיות השלכות נרחבות לתחום ריפוי פצעים", כתבו. "הנתיבים והמולקולות המתוארים במחקר זה עשויים לשמש בסיס לריפוי פצעים מהיר ונטול צלקות, ויש לשקול שימוש בו ליישומים רפואיים עבור אתרים ריריים שאינם הפה".

זהו חזון נועז, אבל כנראה שלא יתגשם בקרוב. קצב הריפוי בעכברים בעלי החלבונים המוגברים עדיין לא היה מהיר כמו זה שבפה האנושי, וזה לא מפתיע, מאחר והפה שלנו הוא סביבה מורכבת, עם הרבה מיקרואורגניזמים ותרכובות כימיות נוכחות, ולכן לא סביר שהכל תלוי בכמה חלבונים ספציפיים – אבל זו התחלה להבנת מנגנון הריפוי המדהים שמצוי אצלנו בפה, ושאולי, יום אחד, נוכל ליישם גם לאזורים אחרים בגוף האדם.

מקור:Science

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר