נתוני הפרסום של לפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית) בפרסומי הרדיו נחשפים לראשונה. כל משרד ממשלתי שמעוניין לפרסם במדיה התקשורתית מחויב לפנות ללפ"מ, שמרכזת עבור הממשלה את הפרסום באמצעי התקשורת השונים. בקשת חופש המידע של האגודה לזכות הציבור לדעת העלתה שבתקופה שבין 1.5.2017 ל־31.5.2018 פרסמו משרדי הממשלה באמצעות לפ"מ פרסומות ברדיו בסך 28,057,431 שקלים.
מתוך הסכום הזה, כ־9.5 מיליון שקלים הושקעו בתחנות הרדיו הצבאיות גלי צה"ל וגלגלצ, עוד כ־6.4 מיליון שקלים בתחנות הרדיו השונות של תאגיד השידור הממשלתי, והיתרה, כ־12.2 מיליון שקלים, מתחלקת בין 16 תחנות הרדיו האזוריות הפרטיות בישראל. כך למעשה, למרות העובדה שתחנות הרדיו הצבאיות נהנות מכוח אדם זול על חשבון משלם המסים ותאגיד השידור נהנה מכמיליארד שקלים מכספי המסים, הממשלה בוחרת לממן את התחנות הללו דרך רכישת פרסומות.
תחנת הרדיו "א־שמס" לציבור הערבי קיבלה פרסום ממשלתי בהיקף של מיליון ו־123 אלף שקלים מתקציב לפ"מ, סכום יותר מכפול מתחנת גלי ישראל, שזכתה בתקציב פרסום של 448,681 שקלים בלבד.
הנתונים גם מראים כי אין קשר הכרחי בין מידת החשיפה של תחנות הרדיו למידת השקעת התשלום בהן. כך, למשל, אחת מרצועות הרדיו המרכזיות היא בין שבע לשמונה בבוקר. על פי נתוני סקר TGI למחצית השנייה של שנת 2017, בשעה זו נהנית רשת ב' מ־300 אלף מאזינים לתוכנית של אריה גולן, ותוכניתו של אפי טריגר בגלי צה"ל באותו זמן עומדת על 311 אלף מאזינים. ברדיו האזורי תוכניתם של טל ברמן ואביעד קיסוס ברדיו eco99fm לבדה זוכה לכ־291 אלף מאזינים.
מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת אלעד מלכא, שהגיש את בקשת חופש המידע, מסר ל"ישראל היום" כי "ככל שבודקים כך מתגלה שהממשלה בשלל דרכים שונות פועלת לחזק את הרדיו הממשלתי והצבאי על חשבון הרדיו הפרטי".
מלפ"מ נמסר כי "שיקולי תכנון המדיה של לפ"מ הם מקצועיים בלבד, ולכן הטענה המועלית בכתבה אינה עומדת במבחן המציאות. שלב תכנון התמהיל מורכב מפרמטרים רבים, ובהם גם נתוני חשיפה אך לא רק: נתוני מחיר, אורך הברייק ומיקום התשדיר, קהלי יעד המוגדרים לקמפיין, שיקולים גיאוגרפיים, תקציב ועוד. לפ"מ אינה 'תומכת' בשום תחנת רדיו, לא ציבורית ולא פרטית, אלא פועלת כגוף מקצועי מן המעלה הראשונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו