"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשהבן הקטן שואל: "אבא, מי מת?"

"רצתי הביתה לילדים, לאט לאט חדרה ההכרה לראש שאצלנו באדם התרחש פיגוע" • אריאל כהנא, כתב "ישראל היום" ותושב אדם, עם התחושות מהערב הקשה

,עודכן
כוחות צה"ל סורקים את הזירה // צילום: אי.אף.פי

כשנשמעו היריות לא התרגשנו אבל מהסיבות הלא נכונות. כל ערב מפלחים צרורות ופיצוצים את שמי האזור בגלל זיקוקים וירי מהכפרים הסמוכים, אלה שלכודים בין השטח המוניציפלי של ירושלים לגדר ההפרדה ואשר איש לא אוכף בהם את החוק. כך שכאשר עמדנו אמש כמה חברים בכיכר הסמוכה לבית הכנסת לא דמיינו שאסון נוסף פקד את אדם.

בן שיחי, דני סייג, רק לפני שלושה שבועות איבד את בתו סימה באירוע נדיר של תסחיף מי שפיר. הבת מתה, הנכדה התינוקת ניצלה, והישוב על אלפי תושביו התאבל יחד אתו. כך שמי בכלל חשב על פיגוע. רק חמש דקות אחר כך כשרכב הביטחון חלף לידינו בטיסה הבנו שקרה משהו. גם אז, אולי זה יישמע מוזר, הנחתי שהאירוע פלילי.

רצתי הביתה לילדים. אחד היה חסר אך התברר שנכנס לשכנים. נעלנו דלתות והמתנו להתפתחויות. הדיווחים בקבוצות החדשות שרוטטות דרך קבע בכיס שלי עדכנו על המתרחש הרבה יותר מהר מאשר השמועות בין התושבים. שעה ארוכה חלפה ועדיין לא הצלחנו לברר את זהות הנפגעים.

הדקות חלפו ולאט לאט לראש חדרה ההכרה שהנהאצלנו באדם התרחש פיגוע חדירה. שנים חששו ממנו, מאות פעמים חברי התאמנו לנטרל אותו, עשרות פעמים הם קפצו לגדר בגלל נגיעה או חדירה שהתבררו כאירוע פלילי או סתם חיה תועה. הפעם זה קרה.

מי הנפגעים? היכן בדיוק קרה הפיגוע? איך המחבל נכנס פנימה? האם הוא עובד קבע בישוב או סתם אחד שקפץ מעל הגדר?

הקטן מתקשה להירדם. "אבא", הוא שואל, "מדוע יש אמבולנסים נפרדים לחיילים ולאזרחים"? "אבא, מי מת"? "אבא, זה קרוב אלינו"? "אבא, יש לי חבר ברחוב סביון אבל הוא כל הזמן רב איתי", הוא חותם ולבסוף נרדם.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

וכמוהו כולנו נמשיך בשגרה ובחיים. בצפון נופלים טילים. בדרום מבעירים שדות. בבנימין דוקרים בסכינים. כל איש וכל קבוצה סופגים בדרכם את האיבה הערבית אך נושכים שפתיים. זו הארץ שלנו, ולא נזוז ממנה. חבל שהערבים, או לפחות מיעוטם, ממשיכים לנסות להרוג בנו. חבל שממשלות אירופה ממשיכות לעודד אותם בדרכים עקיפות או ישירות. חבל שממשלתנו לא עושה יותר כדי לבוא חשבון עם הרוצחים ומי שמאחוריהם, ועצירת כספים מוחלטת לרשות הפלשתינית בשל "משכורות המחבלים" היא צעד מתבקש ראשון.

אבל למרות כל זאת, אנחנו נתגבר. כבר מאה ומשהו שנים שהערבים הורגים והיהודים בונים, וזה בדיוק מה שנמשיך לעשות.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

המחבל שרוע על הכביש אחרי שחוסל // צילום: מוקד בנימין

מפקד פיקוד מרכז נדב פדן ומפקד חטמ"ר בנימין אל"מ שרון אסמן // צילום: דו"צ

זירת הפיגוע באדם // צילום: TPS

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר