"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הלאום לא פוגע בדרוזים

ההתנגדות לחוק לא באה להגן על המיעוט אלא לשנות את המהות העמוקה ביותר של מדינת ישראל • חבל שהעדה הדרוזית נסחפה לתוך הוויכוח בין שמאל לימין • פרשנות

,עודכן
חג נבי שועייב של העדה הדרוזית בישראל // צילום ארכיון: גיל אליהו/ג'יני

קראתי שוב ושוב את חוק יסוד: הלאום. כמשפטן ותיק, לא הצלחתי להבין על מה יצא הקצף, זלגו הדמעות ונעתקה הנשימה. מתגבשת אצלי תובנה מובהקת שחלק מהמבקרים כלל לא קראו את החוק, אחרים לא התעמקו בו ויש מהמבקרים שהחליטו לעשות עליו סיבוב פוליטי, כמקובל במקומותינו בשנת בחירות.

צר לי מאוד שכמה מבני העדה הדרוזית, שכל כך יקרה לאזרחי המדינה, נסחפו גם הם לתוך הוויכוח הישראלי המוכר בין שמאל לימין. כאשר חברי כנסת רבים מהשמאל הצביעו נגד החוק, חשיבות החוק התבררה כמהותית ביותר. אני לא מעלה על הדעת שדוד בן־גוריון ז"ל העריך שיבוא יום וממשיכי דרכו יתכחשו להיות מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. גם אלה שמתקיפים את החוק בשם מורשת ז'בוטינסקי ומנחם בגין, מתכחשים לתפיסת עולמם הבסיסית, כאילו יש סתירה בין יהודיות המדינה לערך השוויון.

בני העדה הדרוזית נאמנים למדינה, משרתים בכוחות הביטחון, זוכים למערכת חינוך מעולה ומתגוררים ביישובים לתפארת. מבני העדה יש הנושאים תפקידים בכירים בממשל ובצה"ל. הדרוזים, שלאורך שנים רבות נאלצו לנדוד ממקום למקום, ממצרים ללבנון ומשם לסוריה - זוכים במדינתם לבית מוגן ויציב. הם אזרחים שווי זכויות, ואיש לא מתכוון לפגוע בזכויותיהם. לכן אין כל סיבה מובהקת לביקורת. כבר סוקרטס קבע שתחושות ורגשות הם יועצים רעים.

מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אחת הדמוקרטיות הנאורות בעולם. שום מכון מחקרי או תועמלני לא יצליח לפגום בתחושת החירות והחופש של כל אזרחי ישראל. אין שום סכנה לדמוקרטיה. הסכנה היחידה היא למיעוט דמותה היהודית של המדינה, בעיקר בימים שכל נושא יהודי הוא "הדתה", וגורמים מדיניים באזור ובאירופה שוללים את היות מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הוכר כחוקה. החוק מבטיח את השוויון, ובית המשפט העליון עומד על המשמר בנחישות ובעוצמה רבה. חוק יסוד: הלאום נועד לייצר את האיזון במשוואה שבין יהודית לדמוקרטית.

חוק הלאום הוא למעשה חוק הצהרתי בעיקרו. מי יכול להטיל ספק בעובדה שארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, וירושלים השלמה בירת המדינה? העברית היא כמובן שפת המדינה, והחוק מבטיח שלא תהיה פגיעה במעמד השפה הערבית. ההתיישבות מצויה ביסוד החזון הציוני, אך בחוק אין כוונה לפגוע בזכויות המיעוטים לקבל סיוע לבניית היישובים שלהם או להתגורר ביישובים יהודיים.

ברור לכן שההתנגדות לחוק לא באה להגן על המיעוט, אלא לשנות את המהות העמוקה ביותר של מדינת ישראל.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר