"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוריה: העסקה הסודית בין ירושלים ומוסקבה

מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה נמנעה ישראל מערעור משטרו של אסד ובתמורה נתנו הרוסים יד חופשית להכות באיראן • עכשיו כשהמשטר מתקרב להכרעה, דרושה הסכמה חדשה בין הצדדים, למנוע מלחמה נוספת בשטחה של המדינה • פרשנות

,עודכן
ראש הממשלה נתניהו ונשיא רוסיה פוטין // צילום: איי.פי // ראש הממשלה נתניהו ונשיא רוסיה פוטין // צילום: איי.פי

לעסקה הזו מעולם לא קראו בשמה אך לשחקנים שעיצבו אותה הקח והתן היו ברורים. מהצד האחד, ישראל לא נגעה בשולי גלימתו של בשאר אל אסד, לא קראה להחלפתו כמו שעשה אובמה ומדינות נוספות במערב, ולא סייעה "לארגוני הטרור", אם להשתמש במילון המונחים הרוסי-סורי.

ישראל יכלה בקלות רבה לערער את המצב בסוריה, אם באמצעות אספקת תחמושת למליציות או באמצעות פגיעה ישירה במוסדות שלטון סוריים. ואולם, מאז תחילת רצח העם בסוריה, וביתר שאת מאז פלשו כוחות רוסיה לסוריה לפני שנתיים וחצי, ישראל החליטה לא לעמוד בפני היעד האסטרטגי שפוטין לקח על עצמו, והוא הבטחת שלטון אסד. זה היה ה'קח'.

ומהו ה'תן'? ה'תן' היה חופש פעולה שהעניקו הרוסים לישראל להכות באיראן. בתחילה מעט ובשקט ולבסוף הרבה וברעש. 2,000 תקיפות על פי חלק מהפרסומים. לא פוטין ונתניהו וגם לא דוברים אחרים, נקבו במחירים המפורשים של העסקה, ואולם כשמקשיבים היטב לנאמר בשני הצדדים ברור שהעסקה החזיקה מעמד מאז כניסת הכוחות הרוסיים לסוריה במרץ 2016. עכשיו, כשמלחמת האזרחים על סף סיום, מגיע רגע המבחן.

אזרחים מניפים את דגל המשטר באזור קוניטרה בגולן הסורי // צילום: רויטרס

האינטרס הרוסי כעת הוא החזרת הנורמליזיה והיציבות לסוריה. באופן פרדוכסלי, מי שמאיימות עליו הן ישראל מכאן ואיראן מכאן. איראן, משום שאיננה רוצה לסגת מסוריה אלא מעוניינת להפוך את המדינה לכן לשיגור מתקפות על ישראל. ככה לא בונים שקט, ואת הרוסים זה מטריד.

באותה נשימה, ישראל לא מוכנה להתבססות איראנית ומודיעה על "נכונות לשלם את המחיר" הנובע ממדיניותה זו. ישראל של נתניהו מבהירה במילים ובמעשים שבתנאים הנוכחיים לא יהיה שקט בסוריה. ועד כדי כך ישראל נחושה שהיא אפילו מפילה מטוס לאסד, אנו יקירו של פוטין. גם ככה לא בונים שקט.

זוהי הבעיה של הרוסים, אבל גם שלנו כמובן. האיזון העדין שהחזיק מעמד עד היום מופר ועל אף ההערכה ההדדית הרבה בין פוטין לנתניהו, מסכן את מה שהשיגו עד כה. בניגוד לגישת ה'ונהי בעיננו כחגבים' הנשמעת בארץ מפי פרשנים ומומחים, הרוסים לא מעלים על דעתם התנגשות ישירה עם ישראל. מובן מאליו שגם ישראל בשום פנים ואופן לא רוצה חיכוך עם הרוסים.

ואולם רוסיה יודעת שאם לא תספק לישראל את הסחורה ולא תרחיק את טהרן מסוריה, אזי לא תוכל להתקדם לשלב הבא, קרי סיום המלחמה בסוריה. זוהי העסקה הבאה שהיא מנסה לתפור, לפי שעה בלא הצלחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר