"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתקפה חדשה על בנקים: הרס אלפי מחשבים

כמו שודדים המפוצצים בניין סמוך לבנק כדי ליצור הסחה בזמן שהם פורצים לכספת, האקרים מצאו מתקפה חדשה על בנקים: הרס של אלפי מחשבים, כדי להעסיק את מחלקת ה-IT ולחפות על הגניבה האמיתית • כך עולה מדו"ח של חברת האבטחה קלירסקיי

,עודכן
הבנקים הופכים למטרה. צג עם מפת איומים // צילום: EPA

דו"ח חציוני שפרסמה השבוע חברת אבטחת המידע קלירסקיי, מגלה כי האקרים פיתחו שיטה חדשה לתקיפת בנקים, באמצעות הרס של אלפי מחשבים של הבנק המותקף.

עם פרסום הדו"ח אמר בועז דולב, מנכ"ל החברה כי מתברר שפושעי הסייבר מצאו דרך חדשה לגנוב מבנקים וזאת דרך מתקפות הרסניות על כל המערכת מתוך מטרה לחסלן, כשבמעטה הרעש הגדול מתאפשר להם לחדור אל המערכת הנהרסת ולגנוב ממנה כסף.

לדבריו, "במחצית של 2018 אנחנו רואים שני איומים חדשים. הראשון, בנקים חייבים לאמץ מנגנוני הגנה ממתקפות הרס מוחלט שמאיימות עליהם. אם עד כה החשש העיקרי של מוסדות פיננסיים היה גניבה או הונאה, המתקפה על Banco de Chile הייתה שונה: התוקפים ניסו להסוות את המתקפה באמצעות נוזקה שהרסה למעלה מ- 9,000 תחנות עבודה ו-500 שרתים. במקביל הם בצעו העברות דרך מערכת SWIFT (מערכת העברות הכספים בין בנקים - א.ג.), שבתוהו ובוהו הכללי חלקן אושרו, וכך הצליחו התוקפים לגנוב כ- 10 מיליון דולר", אומר דולב.

עוד הוא מציין כי "אם עד עתה הבנקים ייצרו שרידות אינסופית של המערכות שלהם, יש צורך ליצור מנגנון חדש להורדה מיידית של כל המערכות שלהם, על מנת למנוע פגיעה. אם מישהו מתחיל להשמיד ולמחוק לך את מערכות המחשב, חייבים ליצור "מפסק ראשי" שיפסיק את הפעילות בבת אחת כדי למנוע הרס משמעותי". עוד חושף הדו"ח את קבוצות התקיפה העיקריות הפועלות במרחב הסייבר, ומפרט את אירועי הסייבר המשמעותיים של המחצית ראשונה של 2018.

איום חדש נוסף שעולה על הכוונת הינו תקיפת בורסות מטבעות קריפטוגרפיים. לדברי דולב "מתחילת 2018 נשדדו למעלה מ- 630 מיליון דולר בסדרה של תקיפות על בורסות קריפטו, כאשר התקיפה הגדולה ביותר היתה בינואר השנה, על הבורסה היפנית CoinCheck, תקיפה שבמהלכה נגנבו 550 מיליון דולר. הגורמים הבולטים ביותר בפעילות זו הן קבוצות תקיפה רוסיות וצפון קוריאניות, כאשר האחרונות עשויות לפעול בשליחות המשטר עצמו, על מנת לממן את פעילותו בעולם, על רקע הסנקציות הכלכליות".

דולב מוסיף כי ההתעלמות הרגולטורית ממטבעות דיגיטליים גובה מחיר כבד. "בורסות קריפטו לא יצרו לעצמן מערכי הגנה דומים לאלה שיצרו הבנקים בעשורים האחרונים. התוצאה היא שגניבת כסף מבורסת קריפטו הפכה כמעט ל-'ספורט עולמי' של האקרים", מסכם מנכ"ל קלירסקיי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר