"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גולשים באתרי פורנו נקלעו לניסיונות סחיטה

אזרחים התלוננו כי בזמן שצפו בתכנים המיניים וביצעו פעולות אינטימיות, הם קיבלו הודעה מאיימת: אתה מצולם, אם לא תשלם כופר - נפיץ את הסרטונים • חוקרי סייבר במשטרה מצאו כי מדובר בפעולה זדונית שאין מאחוריה אף סרטון

, עודכן
המשטרה מבקשת מכל מי שמקבל הודעות מאיימות, להגיש תלונה // צילום: Getty Images

מספר אזרחים ברחבי הארץ התלוננו במשטרה על כך שנפלו קורבן לניסיונות סחיטה, לאחר שגלשו באתרי פורנוגרפיה. בהודעה שנמסרה מהמשטרה על המקרים המדוברים נכתב עוד כי חוקרים מיחידת הסייבר בלהב 433 בדקו את העניין וגילו שהאיומים כלפי הגולשים היו איומי סרק.

על פי המשטרה, מקבלי האיומים סיפרו כי קיבלו מייל לתיבה האישית שלהם שבו נכתב כי במחשבם הותקנה "תוכנה זדונית" שהפעילה את המצלמה ללא ידיעתם, והם תועדו כשהם מבצעים פעולות אינטימיות. כדי להימנע מהפצת הסרטונים לאנשי הקשר של הגולש, כך נטען במייל, עליו לשלם כופר בביטקווין. כדי לשוות אמינות להודעה, צורפו גם המייל והסיסמה של מקבל ההודעה.

לאחר חקירה, במשטרה הבהירו כי אין ממש מאחורי האיומים ולא נשמרו סרטונים או צילומים של הגולשים. עוד התברר כי כתובות המייל והסיסמאות נלקחו מאתרים ישנים שפרסמו כתובות מייל פרוצות.

במשטרת ישראל ביקשו מכל מי שמקבל הודעות מעין אלה לפנות לתחנת המשטרה הסמוכה ולהגיש תלונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר