"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל לא תהיה דמוקרטית ללא היותה יהודית

הדמוקרטיה בארץ נשענת על הציבור היהודי, שמטבעו הוא שומר חוק וסובלני • אלא שהמגמה בשנים האחרונות מובילה למדינה דו-לאומית • חוק הלאום בא לעצור זאת • דעה

,עודכן
מליאת הכנסת במהלך ההצבעה על חוק הלאום // צילום: אורן בן חקון

"ישראל נדרשת להכריע בין שתי גישות: אחת הרואה אותהכמדינת הלאום היהודיומעניקה שוויון אזרחי מלא לכל, והשנייה האומרת שבישראל חיות שתי קהילות, של יהודים ושל פלשתינים, והמדינה בגלגולה הבוגר צריכה להיות דו־לאומית בחזקת הרפובליקה השנייה. מדינה שיש בה שוויון זכויות לא רק אזרחי, אלא גם שוויון קולקטיבי - שטומן בחובו את שינוי ההסדר המכונן של 1948".

חוק הלאום לקריאה שנייה ושלישית // צילום: ערוץ הכנסת

את הדברים אמר לי לפני ארבע שנים וחצי צביקה האוזר, אחד המנועים האינטלקטואליים שלהחוק ההיסטורי שעבר בכנסתבלילה שבין רביעי לחמישי. ההתפתחות של ישראל בדור האחרון, ובייחוד בשנים האחרונות, היתה במדרון שמוביל לכיוון השני - מדינה דו־לאומית. בית המשפט העליון הפך את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לבית גידול של לאומנות ערבית בתוך ישראל.

מדינת ישראל התגדרה לה בצורה מאולצת בתיבה הידועה של "יהודית ודמוקרטית" כשלמעשה, ברוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, בג"ץ וארגונים כמו עדאלה ועוד, "יהודית ודמוקרטית" היה כיסוי ל"יהודית־ערבית". הלאומנות הערבית התומכת בטרור, האסלאמיזם הקיצוני, כולם זכו להגנה האורווליאנית מכוח "הדמוקרטית".

חברי הכנסת מהרשימה המשותפת. קראו את נוסח החוק במליאה // צילום: אורן בן חקון

כדי להסיר ספק, ישראל לא תהיה דמוקרטית ללא היותה מדינה יהודית. הדמוקרטיה בישראל נשענת על הציבור היהודי, שמטבעו הוא שומר חוק וסובלני, אך כפי שאפשר היה לראות בליל העברת החוק - הרשימה הערבית המשותפת היא זו שעושה שימוש בהיכל הקודש של הדמוקרטיה הישראלית, הכנסת, כדי לבזות את המוסד הזה בכל הזדמנות.

מאחורי ההתנגדויות לחוק, כמו הכרזותיהם האומללות של ארגוני הרפורמים בארה"ב או הקרן לישראל חדשה, מסתתרת התנגדות ישנה לכל השפעה יהודית. זו מורשת אנטי־יהודית שגרמניה הורישה למדינות המערב, ורבים בציבור היהודי בארה"ב ובישראל הפנימו. לפיה, יש משהו לא טבעי, לא הגון ו"אנטי־דמוקרטי" בתרבות היהודית, בזהות היהודית.

החוק החדש הוא בשלב זה לא יותר ממשיכת הנד־ברקס ברכב המידרדר במדרון המדינה הדו־לאומית. השמאל הפך את החוק למוקצה, ובהשפעת הרדיקלים יצר את הקיטוב הפוליטי שהוא תמיד מחפש. אין נושא שמחזק את מדינת ישראל שהשמאל לא מצליח להפוך ל"שנוי במחלוקת", וכתוצאה מכך נוצר טרור אידיאולוגי שמכניע רבים וטובים.

מימין: ח"כ אבי דיכטר שיזם את החוק. משמאל: בני בגין שהתנגד // אורן בן חקון

שתי דמויות המפתח בנושא הזה הם חברי הכנסת בני בגין וציפי לבני. קשה לראות סיבה מהותית מדוע לא תמכו השניים בחוק. השוויון בישראל מעוגן במצבור שלם של פסיקות בג"ץ, וכן במגילת העצמאות, ולכן כדי להעניק משקל ממשי לחוק הלאום לא הוזכרה המלה "שוויון". הנוסח של בני בגין היה בו כדי לדלל את החוק עד כדי לייתר אותו, אבל מעבר לבגין וללבני, זו בעיה רצינית שלא התקבלה תמיכה משמעותית בחוק מהמרכז ומהשמאל. נראה שגם במקרה הזה הפחד משופטי בית המשפט העליון ומחלקים בתקשורת נפל על חברי מפלגת העבודה ומפלגת לפיד.

העובדה שלא נוצר קונצנזוס משני צידי היציע משחקת לידי הימין. בעיני חלקים גדולים בציבור הציונות תיראה כמופקדת בידי מפלגת הליכוד והשותפות הקואליציוניות. העברת החוק היא קו פרשת מים: בעיקר בעצם ההתגברות על המחסום הנפשי. הקרדיט בנושא הזה מגיע לח"כ דיכטר, שדחף את החוק צעד אחר צעד. הוא חשב שיצליח לעשות זאת לפני פסח, אבל אז ירד החשק לחרדים ולאביגדור ליברמן ללכת לבחירות. לא נורא, איחור של ארבעה חודשים הוא ממש לא סיפור. כעת נחשפה מציאות חדשה: בישראל צומחת אופוזיציה מסוג חדש, שמנסה ליצור שתי מדינות תחת קורת גג אחת. בידי הכנסת ומערכת המשפט נמסר עכשיו כלי שיכול למנוע את התהליך המסוכן הזה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר