"מאמה מיה 2": מטופש להפליא ודביק להבחיל

"מאמה מיה: Here We Go Again"

קחו את "סקס והעיר הגדולה", ערבבו עם "אהבה זה כל הסיפור", הוסיפו את שירי הפופ הנדבקים למוח של להקת אבבא, תכפילו במספר הכי גבוה שאתם מכירים, וקיבלתם את "מאמה מיה: Here We Go Again" (להלן "מאמה מיה 2"), פצצת קיטש רומנטית וקאמפית שלא ניתן להסיר ממנה את המבט. מרוב שהיא נוראית.

עשר שנים אחרי אירועי הסרט הקודם (שהיה מחזה מבעית ומרהיב בפני עצמו), אנו שבים לאי היווני הקסום קלוקיירי לסיבוב נוסף של קריוקי מופרע וחסר מעצורים. סופי (אמנדה סיפריד) מתכוננת לפתוח מחדש את המלון של אמא שלה, דונה (מריל סטריפ), שנה אחרי שזו החזירה את נשמתה לבורא. בן זוגה סקיי (דומיניק קופר) שבדיוק נמצא בניו יורק, מתחבט האם להסכים להצעת העבודה המפתה שקיבל. כל הדמויות מהסרט הקודם - כלומר, שלושת האבות של סופי (פירס ברוסנן, קולין פירת' וסטלן סקארסגארד) ושתי החברות של אמא שלה (ג'ולי וולטרס וכריסטין ברנסקי) - נמצאות בדרכן לאי (או שכבר נמצאות עליו) כדי לחלוק כבוד אחרון ל־Dancing Queen המנוחה וכדי לקחת חלק בפתיחה החגיגית והקצת עצובה של המלון.

בינתיים, כדי לגרום לכם באופן סופי להרעלת יתר של סוכר, חיוכים מזויפים ואופנת סבנטיז, הסרט גם מואיל בטובו לקפוץ אחורה בזמן, לימים שבהם דונה היתה סטודנטית, כדי להראות לנו כיצד פגשה (ואיבדה) את שלושת הגברים שלה.

בקו העלילה הזה (שנמשך לא פחות מקו העלילה המקביל) מי שמגלמת את דונה היא לילי ג'יימס החיננית ("בייבי דרייבר"), שנכנסת לנעליה הלא קטנות של סטריפ בקלילות וללא בעיות מיוחדות.

כבר מהנאמבר המוזיקלי הראשון של הסרט (שמתרחש ב"עבר", לצלילי "When I Kissed the Teacher") ניכר שבפעם הזאת הרף הועלה באופן משמעותי לעומת הפעם הקודמת. הכוריאוגרפיה מורכבת יותר, התפאורה מושקעת יותר, וגם ג'יימס וחבריה העליזים מבהירים מיד שהם יודעים (ואוהבים) לשיר, לדלג ולהשתטות.

השירים, מצדם, שהפעם בעיקר כוללים את הלהיטים הפחות מוכרים של אבבא, נותרים תלושים ולא באמת קשורים לשום דבר. אבל האופנים המאולצים והמופרכים שבהם התסריטאים לשים ומעצבים את קווי העלילה הקלישאתיים שלהם כדי שאלה יתאימו במשהו למילות השירים - עדיין מהווים חלק לא קטן מהכיף הפרוורטי שמתלווה לצפייה. ובתור בונוס מיוחד, פירס ברוסנן, שהגיש ביצוע קולי מחריד, מפחיד ובלתי נשכח של "S.O.S" בסרט הקודם, חוזר כדי לדפוק הדרן קטן. זהו אומץ!

בסופו של דבר, "מאמה מיה 2" מספק את כל הסחורה הדרושה, ואף יותר מכך. הוא מטופש להפליא, דביק להבחיל וחסר בושה לחלוטין. והגראנד פינאלה הספקטקולרית שלו - שכוללת דואט הזוי בין שר (בתור האמא של סטריפ, למרות שהיא מבוגרת ממנה בשלוש שנים בלבד) לאנדי גארסיה (בתור מנהל המלון), והופעת אורח "מרגשת" של סטריפ (שקמה לתחייה!) - ממיסה את המוח באופן סופי. בלי צחוק. הרגשתי כמו הנאצים בסוף של "שודדי התיבה האבודה". הסרט הזה הוא קראק קולנועי לבנות.

ציון: 6