קשה לקבל טרור עפיפונים - קשה עוד יותר להביט בעיני אם שכולה

אין לי ספק קל שבקלים שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מודעים היטב לתחושות הציבור למראה בלוני תבערה בגני ילדים, אזעקות צבע אדום וטבע שהושחר בידי זדים. בקרב אזרחים רבים קיימת ציפייה טבעית ומובנת שצה"ל יפעיל כוח ויפסיק את טרור העפיפונים. בניגוד למה שמקובל בדרך כלל, קיימת אחדות דעים מפתיעה בשמאל על גווניו השונים ובחוגים מוכרים ומזוהים היטב בימין, שלפיה יש לצאת למערכה כוללת בעזה כדי למוטט את שלטון חמאס, שמפעיל ומעודד את מפריחי העפיפונים, עכברי המנהרות ומחבלי הגדרות.

רוב גדול בישראל כבר התפכח. ערגת השלום ההזוי כבר לא מחרישה את אוזניו. בימים שכאלה מהדהדים דברי משה דיין בהספד לרועי רוטברג הי"ד, שנרצח על ידי מחבלים בשערי עזה. "דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. לילדינו לא יהיו חיים אם לא נחפור מקלטים, ובלי גדר תיל ומקלע לא נוכל לסלול דרך ולקדוח מים... זו ברירת חיינו - להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים".

מנהיגות לאומית עומדת למבחן בימים שבהם רוחות זעם מטלטלות את אמות הסיפים. כוכב הצפון של מנהיג הוא ההיסטוריה, ולא ההיסטריה. קור רוח, עמידה בלחצים, ובעיקר אחריות ושיקול דעת, חיוניים לעת שכזאת. כל אחד יכול להחזיק בהגה הספינה כשהמים רגועים, מעטים יכולים לנווט אותה בשעת סערה. מנהיג אמיתי איננו סוחר של תקוות או כזה שרואה מצעד ומתייצב בראשו. מנהיג מוכן להתמודד באופן נחרץ עם חרדות ועם תביעות של אזרחים.

לא קל לקבל החלטה על יציאה למלחמה, קשה שבעתיים להיישיר מבט אל מול אימהות שאיבדו את היקר מכל. כבוגר מלחמת יום כיפור שאיבד חברים רבים בקרב, וכמי שראה אחיין יקר נפצע בסמטאות עזה במהלך צוק איתן וחיילים שפיקד עליהם נהרגו לידו, אני משוכנע שהיציאה למלחמה חייבת להיות בנסיבות שבהן מוצו כל החלופות האחרות. מתוך היכרות עם אלה שדורשים מערכה צבאית כוללת עכשיו, מייד לאחר הקורבנות הראשונים ח"ו הם יתקיפו את ממשלת השכול והכישלון.

כל ישראלי יודע שצה"ל יכול לבתר את הרצועה ולשוב לכבוש אותה, להפציץ את בית החולים שיפא שבמרתפיו מסתתרת הנהגת המחבלים, ולטהר את העיר מבית לבית. אולם על המטיפים למלחמה להתכונן מראש כדי לתרץ ולהסביר את המחיר בנפש שבהחזקת הרצועה, כשמחבלים צצים בכל רגע מעבר לכל פינה.

בטוחני שראש הממשלה יוביל כל מאמץ לפתור את גל הטרור הנוכחי, ושההחלטה להכניס את חיילי צה"ל לרצועה תיעשה לאחר הפעלת כל מנופי הלחץ האפשריים. קול ההמון אסור שיכניע את קול התבונה והאחריות הלאומית.