תחת מעטה המונדיאל, קבוצות ליגת העל בכדורסל המשיכו להתחמש הקיץ במתאזרחים חדשים. ריצ'רד האוול (דרושפאקה) ואדריאן בנקס (ברינדיסי), המסמלים את תופעת הזרים שהפכו בן־רגע למתאזרחים, העדיפו אמנם להפליג למקומות נוחים יותר כלכלית, אבל עדיין כ־18 מתאזרחים ישחקו כנראה בליגת העל בעונה הבאה, מתאזרח אחד וחצי לקבוצה.
אלה מתווספים לארבעה־חמישה זרים לקבוצה (מכבי ת"א תהיה עם שמונה, והפועל ירושלים עם שישה) ומגבירים את התסכול ההולך וגובר של שחקנים ישראלים.
"הקבוצות מחפשות ממש בנרות אחרי מתאזרחים חדשים וחורשות את השוק האמריקני, ואלה פשוט גוזלים מקומות עבודה לצברים", התלונן אביו של אחד השחקנים הצעירים בליגה בעונה שעברה, "בזמן שישנתם נחתו כאן ארבעה מתאזרחים חדשים - למעשה עוד קבוצה שסגורה לשחקנים שגדלו כאן".
"מי יכול לעצור את זה?" שאל שמעון אמסלם, סגן יושב ראש ארגון השחקנים, "נבחרת העתודה מנצחת ב־20 הפרש את יוון, אבל לאף אחד לא אכפת איך מאפשרים לילדים הנהדרים האלה לשחק".
מאולסי ועד ווריק
בעיה זו כבר הטרידה את ראשי הכדורסל בישראל בשנות ה־80 כאשר אולסי פרי, ארל וויליאמס, ברד ליף ואמריקנים נוספים המציאו לכאורה תעודות גיור והציפו את הליגה הישראלית במתאזרחים, ואפילו בליגה השנייה מכבי פ"ת שלחה לנישואים פיקטיביים בקפריסין שני אמריקנים, שנעצרו בחזרתם לנתב"ג.
בקיץ 1985 החליטה ועדת רזיאל להעלות את מספר הזרים בליגה לשניים, אבל עצרה את איזרוחי הבזק בקובעה "חוק צינון" של שלוש שנים. את החוק הזה הצליח מארק בריסקר לבטל בסיוע בג"ץ שהגיש לקראת סוף שנות ה־90, אבל עדיין היה קשה לזרים שנישאו לישראליות והשתקעו כאן, כמו קורי קאר, לקבל אזרחות. לפני שלוש שנים, כאשר ג'ורדן פארמר וטיילור רוצ'סטי נחתו כאן עם תעודות זהות כחולות, החליטו ראשי קבוצות במינהלת להילחם בתופעה באמצעות חוק מתאזרחים חדש שיגביל מתאזרחים חדשים, אבל אחרי שנה נסוגו מהחוק.
"לך אחרי הכסף", מסביר אמסלם. ואכן, כפי שקבוצות רבות מעדיפות להחתים זרים עד סכום של 108 אלף דולר - עקב אמנת המס עם ארה"ב - מצאו הקבוצות פטנט דומה לגבי המתאזרחים. אם בעבר על מתאזרח בשנה ראשונה הקבוצות היו זוכות להטבה של עד עשרה אחוזים וכן להשתתפות בדירה וברכב ולמענק עלייה, כעת הן לא משלמות עליהם כלום.
שמעון אמסלם: "נבחרת העתודה מנצחת את יוון ב-20 הפרש אבל לאף אחד לא אכפת איך מאפשרים לילדים האלה לשחק" // צילום: FIBA
איך זה קרה? "השחקן מצהיר שמרכז חייו הוא לא בישראל והוא משלם מס בארה"ב", אומר אחד מראשי הליגה, "אז הוא כמו זר שלא משלם מס עד סכום של 108 אלף דולר. עדיף לקבוצה להביא שחקן כמו טראוויס ווריק, שהרוויח השנה באשדוד 30 אלף דולר, כאשר עלותו של שחקן ישראלי סביר, שמקבל 60 אלף דולר, היא פי ארבעה או חמישה". מפגן האבסורד.
אז מה הפתרון? ועדת שרעבי, שיזמה שרת הספורט מירי רגב, יושבת בימים אלה על המדוכה בסוגיות שהרעידו את הכדורסל הישראלי רק לפני חודשיים. הפתרון המסתמן לסוגיית המתאזרחים הוא שלכל קבוצה יותר להביא ארבעה־חמישה זרים, והסגל שלה יהיה חייב לכלול שבעה שחקנים שגדלו בישראל. מתאזרחים ששיחקו בנבחרת ייכללו כנראה ברשימת שחקני הבית, והשאלה היא מה יהיה מעמדם של מתאזרחים שמשחקים כאן כבר שלוש שנים או יותר. בינתיים תתחילו להתרגל לשמות הבאים: דיוויד כהן, גייב לוין, סם פמברטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
