"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ליטא: חוק חדש עלול לטשטש את זכר השואה

הצעת החוק מאיימת להחרים כל מוצר ה"מעוות את ההיסטוריה של ליטא" • בתוך כך הורד מהמדפים ספר שמתאר את חלקם של הליטאים ברצח היהודים

,עודכן
אתר הזיכרון ליהודי וילנה בפונאר // אתר הזיכרון ליהודי וילנה בפונאר

מרכז ומזרח אירופה רואות באחרונה גל של חקיקה שמטרתה לשנות את הנרטיב ההיסטורי סביב מלחמת העולם השנייה, לעיתים על חשבון זכר השואה ופשעי מלחמה אחרים.

בעוד בפולין חוקק חוק שמטרתו להוציא מהלקסיקון אזכורים לאשמתה של פולין במה שאירע ליהודים במדינה במלחמת העולם השנייה,או חוק שעבר בקרואטיה המגביל גישה לארכיונים, גם בליטא הוגשה הצעת חוק העשויה להגן על ליטאים שעסקו ברצח יהודים במהלך השואה.

הצעת החוק הוגשה לפני כשלושה חודשים, מתחת לרדאר התקשורתי- בניצוחו של שר הכלכלה, ובפועל זולגת, בין היתר, לחלקם של הליטאים ברצח יהודים במלחמת העולם השניה.

אחד מסעיפיה של ההצעה, שבינתיים נמצאת בהקפאה, כלל איסור על פרסום או מכירת כל מוצר "המעוות את ההסטוריה של ליטא". הזרז לקידומה היה "צעצוע מלחמה" לילדים המסמל את החיילים הרוסיים שסיפחו את האי קרים ב 2014.

אלא שעד מהרה עלה חשש בקהילה היהודית המקומית בהקשר אחר: ספרם המצליח של ד"ר אפריים זורוף, צייד הנאצים הראשי של מרכז ויזנטל והסופרת הליטאית רותה ונאגייטה ("מסע עם האויב") הורד מהמדפים בליטא לפני כחצי שנה, בצל ביקורת שהטיחה ונאגייטה בהחלטת הפרלמנט הליטאי להקדיש את שנת 2018 לזכרו של הלוחם האנטי סובייטי אדולפס רמנאוסקס, שנתפס כגיבור לאומי והיה מפקד של קבוצת פרטיזנים ליטאים בדרום ליטא, שהתעללה ביהודים בשבועות הראשונים של הפלישה הנאצית. זורוף, העוסק מזה שנים בניסיון להביא למשפט פושעי מלחמה ליטאים מעריך בזהירות, כי "סביר כי הביקורת על רמנאוסקס העניקה למימסד את הדחיפה הסופית לגיבושו של החוק הנוכחי".

וילנה, בירת ליטא // צילום: רויטרס

מימצאי הספר המרתק מתארים את פשעי הליטאים כלפי שכניכם היהודים, אגב חשיפת התפקיד המשמעותי שמילאו המימסד והמנהיגות הפוליטית הליטאיים כמו גם דיון במניעי אלפי ליטאים, מכל שכבות האוכלוסייה – לרבות אישים מחוגי הכמורה, האינטליגנציה ובעלי המקצועות החופשיים - ברצח שכניהם היהודים (זאת בניגוד לנרטיב שמכתיב הממסד המקומי, לפיו אותם מקומיים בודדים היו רק "פשוטים" ו-"נבערים" בלבד). המחקר מעלה, בין היתר, כי למעלה מ 20 אלף ליטאים נטלו חלק ברצח ההמוני של היהודים, החל מעידוד וסיוע לרצח ועד לירי בפועל.

בספר, השניים תרו בעשרות מבין 227 אתרים בליטא בהם נרצחו יהודיה, כ 212 אלף במספר מתוך 220 אלף יהודים שחיו בה טרם הכיבוש הנאצי. התוצאה הטראגית, כידוע, בלתי נתפסת: מדובר באחוז הנרצחים הגבוה ביותר בקרב הקהילות היהודיות הגדולות במהלך השואה (רק 3.6% שרדו!).

החלק הבעייתי במיוחד הינו בהבניית הנראטיב השיקרי, לפיו הסובייטים ביצעו לכאורה רצח עם בליטאים. הדבר מסייע להסית את הדגש מפשעי המקומיים לסבל העם הליטאי בד בבד עם הקטנת חלקם של המקומיים במעשי הרצח (האמת ההסטורית מעלה, כי לקומוניסטים – שחיסלו ליטאים רבים בטיהורי סטאלין ובמחנות בסיביר - לא היתה מעולם כוונה להשמיד "טוטאלית" באמצעות רצח תעשייתי – המוני).

ראוי שניתן את הדעת נוכח הניסיון הנוכחי לשכתוב ההסטוריה ועיוותה. האמת ההסטורית, אם לא עוזרים בהפצתה, עלולה להתכופף בפני נראטיבים- חלופיים. נדרש כמובן לשמור על איזון עדין כדי לשמר את היחסים התקינים עם בעלות בריתנו באירופה, אך גם לדעת את העבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר