"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
עורכי דין? אסור לכם להקליט שיחות טלפון
האיסור גורף ומתייחס לכל שותף לשיחה • ההחלטה התקבלה בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ומשמעותה: שיחה מוקלטת לא תתקבל כהוכחה משפטית
אפליקציה שמאתרת מחלות באמצעות המיקרופון| צילום: צילום: GettyImages

עורכי דין? אסור לכם להקליט שיחות טלפון

האיסור גורף ומתייחס לכל שותף לשיחה • ההחלטה התקבלה בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ומשמעותה: שיחה מוקלטת לא תתקבל כהוכחה משפטית

,עודכן

עורכי דין לא יוכלו מעתה להקליט את בני שיחם בשיחות טלפון, וכפועל יוצא מכך לא יוכלו לעשות בהקלטה שימוש משפטי. כך החליטה לאחרונה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

ההחלטה אוסרת באופן מוחלט וגורף שימוש כלשהו בתוכנות או באפליקציות להקלטה, מכיוון שאיו אפשרות להבחין אם מדובר בשיחה פרטית או בשיחה הקשורה לעבודה. בהחלטת הוועדה נכתב, בין השאר: "לא ניתן לעשות שימוש בתוצריה של הקלטה אסורה, וזאת בכל הנוגע להקלטת לקוח או עורך דין אחר... לעניין השימוש בתוצר הקלטה שנעשתה לצורך הדיפת תלונה בפני ועדת האתיקה - לא ניתן לעשות שימוש בהקלטה לצורך הדיפת תלונה". ההחלטה התקבלה פה אחד והיא גורפת: היא אוסרת זאת על כל עורך דין פעיל, שמשלם דמי חבר ללשכה. ההחלטה היא למעשה הרחבה ועדכון של סעיף בתקנון הקיים של ועדת האתיקה, האוסר בין היתר הקלטה של שיחה בין עו"ד ולקוח או עו"ד אחר ללא ידיעתו - ואיסור להשתמש בהקלטה זו.

מדובר בהחלטה בעלת משמעויות רחבות מבחינה משפטית, כפי שמסבירה עו"ד מעיין חיימוביץ, מומחה לדין הפלילי: "אני יוצאת מנקודת הנחה שמה שנאמר ביני לבין הלקוח נאמר על בסיס אמון הדדי. כשהלקוח אומר לי 'אני שוכר את שירותייך', המשמעות היא 'אני מאמין לך'. אני בכלל לא צריכה את ההקלטות האלה. אני מגיעה עם התיק שלו, שם יש הכל. עבודה של עורך דין פלילי מתועדת בכל צעד ושעל". ביחס לשינוי התנהלותם של עורכי הדין, היא מוסיפה: "אני רוצה לקוות שעורכי דין לא באמת מחזיקים מקליט שיחות בטלפון ובאים ללקוח ואומרים לו, 'בוא תעשה מה שאתה רוצה, אתה עכשיו מוקלט'. זה גובל בסחיטה".

עו"ד מעיין חיימוביץ (משמאל) ועו"ד לירן זילברמן // צילום: יח"צ

לירן זילברמן, עורך דין מומחה למשפט פלילי ולעבירות צווארון לבן, תומך גם הוא בהחלטה, אך טוען כי איסור גורף להקליט שיחות הוא בעייתי: "יש הרבה היגיון בהחלטה. שיחות לעורכי דין הן אקראיות, ואם השיחות מוקלטות זה נוגד את כללי האתיקה. מה קורה למשל אם טלפון של עורך דין נופל לידיים הלא טובות או לחקירת משטרה? אבל האיסור הגורף הוא בעייתי, כי לעורכי דין יש חיים פרטיים. מה אם אני רוצה להקליט את הבת שלי? האם ועדת האתיקה תבצע פשיטות על טלפונים של עורכי דין?"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו