מכת בכורות: ספיישל הבלוז הגדול

•לחלק א' של ספיישל הבלוז הגדול

I Was Walking | בליינד אורקסטרה

"התזמורת העיוורת" של המתופף והמפיק דב רוזן, לשעבר "דה אנג'לסי", היא פרויקט ששיר אחד לא באמת יכול להעביר את מהותו, פשוט מאחר שכל שיר תלוי מקום, זמן, אמנים והרבה מאד אלתור.

להלן ההסבר: שמונה נגנים מופיעים יחד במסגרת הבליינד אורקסטרה, כולם מכוסי עיניים. כאשר ה"מנצח" רוזן נוגע באחד מהם, הוא מתחיל לנגן. כאשר הוא נוגע בו שוב, הוא מפסיק. למען הסר ספק – הנגנים, שמתחלפים מדי הופעה, לא יודעים מתי יצטרכו לנגן והמנצח לא יודע מה הם ינגנו.

התוצאה היא חוויה שאין לה אח ורע. מוזיקה של אשפי אלתור, חד פעמית מעצם הגדרתה, שבלתי אפשרי לדעת איך היא תתחיל וכיצד תסתיים.

גם הקטע המובא כאן לראשונה הוא קטע שהוקלט בהופעה על פי הנוהל שהוסבר כאן. התוצאה, במקרה הזה, היא שיר קליט, הומוריסטי, קליל ומקפיץ, שאפשר לפרק לבלוז, קאנטרי וקצת ג'אז שורשי, אבל אי אפשר לחבר מחדש, כי בפעם הבאה יצא מהחיבור הזה משהו אחר לגמרי ומרתק כשלעצמו.

עקבות על התקרה | מיקי שביב

מיקי שביב, הזכור לכם בוודאי מלהקת טנגו, מנגן ושר ללא הפסקה משנות השמונים ועד היום. אחרי שהיות מרובות בארה"ב ואפילו ייצוג ישראל בתחרות הבלוז העולמית בממפיס, הוא משחרר את "עקבות על התקרה", שמציג את הצד הבלוזי של יצירתו, עם אותו קול מוכר ומחוספס ואמירה שאי אפשר להתעלם ממנה.

איש ישראלי | לייזר לויד

לחובבי בלוז אמיתיים אין צורך להציג את לייזר לויד. מדובר באמן שייבא את מוזיקת העבדים השחורה משדות הכותנה – אל בית הכנסת. עוד לפני שהחליט לעלות ארצה הוא ניגן, בין היתר, עם פרינס, ג'וני וינטר, מילט הינטון, רנדי בייקר ועוד. היום הוא מחלק את זמנו בין ישראל להופעות בפסטיבלי בלוז בכל העולם.

לייזר לויד הוא אחד הבלוזיסטים השמחים בישראל ואולי בעולם, אבל ב"איש ישראלי" הוא מציג צד אחר, קרוע וחבוט, בין מבטא בולט לשייכות מקומית.