נגיד בנק ישראל: נוחות מול שיעור קומה

בשלהי 2013 שר האוצר דאז, יאיר לפיד, כבר הודיע לפלוג שהוא לא רואה בה מועמדת לתפקיד נגידת הבנק. חודשים קודם לכן ראש הממשלה בנימין נתניהו חיפש בנרות שורה של מועמדים ברחבי העולם שיחליפו את סטנלי פישר, הנגיד הקודם. נתניהו חיפש נגיד שיהיה איש העולם הגדול - שיהיה פיגורה מוערכת בעולם; כמו להציע לאלברט איינשטיין להיות נשיא המדינה.

אך מלבד הגאווה שיכול להביא נגיד מוכר לישראל במוסדות הפיננסיים בעולם, הוא יכול להנהיג שינוי במערכת הזו, שאיש מתוכה לא יוכל לעשות.

בבנק ישראל עובדים יותר מ־700 עובדים ששכרם לא ממש מפוקח. 50 הבכירים שבהם מרוויחים כ־50 אלף שקלים בחודש, ועלות שכרם של יתר העובדים גבוהה פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק.

נגיד בעל שיעור קומה שייהנה מגיבוי של ראש הממשלה והאוצר יוכל למקד את פעילות הבנק המרכזי, לבצע בו שינוי ארגוני, לחדד את תחומי אחריותו ובעיקר להתחיל לתפקד ביעילות ליצירת תחרות בתחום התיווך הפיננסי. נכון להיום, מדובר בבנק נוח מדי לבנקים הקיימים, שפועל בעיקר לשמירה על האינטרסים שלהם - פעולה שהוא מכנה "שמירה על היציבות". הבנק לא משתף פעולה עם האוצר לקדם תחרות בתחום, למרות שבתחום הזה נגיד בעל חזון היה יכול למצוא בשר האוצר פרטנר מתאים לעניין.

פלוג צדקה בהחלט בביקורתה כלפי האוצר בעניין "מחיר למשתכן", אך הביקורת שלה נועדה מראש לכישלון מכיוון שמדובר בתחום שאין לה בו שום סמכות.

לעומת זאת, כאמור, בתחומים שאותם האוצר קידם - הקמת לשכת שירות לבנקים והקמת מאגר מידע לדירוג אשראי לקוחות - בנק ישראל לא תורם לזירוז העניין.

סביר להניח שגם הפעם ראש הממשלה ינסה להציע מועמדים בעלי שיעור קומה בעולם, אך קבוצת החיתוך של האינטרסים עם האוצר תביא שוב למינוי מוסכם מהפקידות המוכרת. מישהו שיהיה נוח לאוצר ולא מאיים מדי לעובדי הבנק.

כך הוותיקים בבנק יוכלו לעשות עוד צעד שמן לקראת הפנסיה המובטחת והאוצר לעבר הבחירות הבאות. כנראה שגם הפעם אין לאזרחים סיבה לפתח ציפיות למינוי מרעיש.