"האמת ההיסטורית בסכנה"

"מדובר בכניעה לנרטיב הפולני, בפגיעה בזיכרון השואה ובסיכון כל מחקר עצמאי עתידי שירצו לעשות בפולין", כך אומר פרופ' יהודה באואר (92), חתן פרס ישראל ובכיר חוקרי השואה בעולם, בעקבות ההצהרה המשותפת של ממשלות ישראל ופולין שהביאה לביטול הסעיף הפלילי כלפי מי שיאשים את האומה הפולנית באחריות לפשעי השואה. 

במסגרת ההצהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועמיתו, הודיעו הצדדים כי פולנים רבים עזרו להציל יהודים וכי אף על פי שרוב השמדת יהודי אירופה נעשתה על אדמת פולין, הרי מדובר בעיקר באחריות של הגרמנים. ההצהרה ממעיטה בחלקו של העם הפולני כמי שסייע להשמדה זו, והדברים מכעיסים ומדאיגים את פרופ' באואר. 

"ממשלה ישראלית שפוגעת בזיכרון השואה היא מבחינתי אסון", הוא אומר, "מה שעשו כאן זה רק לבטל את הסעיף הפלילי כנגד מי שיחקור את פשעי הפולנים במהלך השואה, ולא את הסעיף האזרחי שמאפשר תביעה בבית דין אזרחי ודרישת פיצויים. כלומר, כל מי שיטען שבעיר, כפר או עיירה פולנית נעשה פשע ושהמשטרה המקומית הסגירה יהודים לגרמנים, יעמוד בפני תביעה אזרחית. בתביעה הזו חובת ההוכחה תהיה עליו ולא על התובע. 

"מי יעז היום בפולין - עם החוק במתכונתו הנוכחית - להמשיך לחקור באמת את ההיסטוריה בלא משוא פנים ובלא התעלמות מהחלק שהיה לפולנים רבים ששיתפו פעולה עם הגרמנים בשואה?! צריך להיות משוגע ממש כדי להמשיך לחקור. כל פקיד ארכיון שיגלה מסמכים חדשים - ויש כאלו רבים - לא יספר על כך כלום, הרי הוא רק יינזק מכך. זו נקודה חשובה מאוד גם לאמת ההיסטורית שעכשיו תיעלם. הרי חלקים גדולים מהמחקר בארץ מבוססים על מחקרים שערכו במסירות עמיתים פולנים שלנו שרוצים לחשוף את האמת, גם כשהיא לא נעימה. אבל עכשיו זה ייפסק". 

 

"פחדו להציל יהודים"

פרופ' באואר מסביר כי בפולין נעשה במשך כל השנים ניסיון להסתיר את העבר, מאחר שלמקומיים לא היה נוח לספר על תופעות האנטישמיות ועל הסיוע לגרמנים. "רק אנשים עם מסירות נפש פעלו כנגד הזרם, ועכשיו כל זה ייפסק לגמרי", הוא אומר, "יש כאן פגיעה אנושה בזיכרון השואה, בהכרת המציאות ובעובדות, ואגב כך גם פגיעה בזיכרון חסידי אומות העולם הפולנים עצמם, שתוך סיכון עצמי של חייהם הצילו יהודים. אנשים בישראל צריכים וחייבים להבין את הלך הרוח בפולין באותם ימים - אם הצלת אז יהודי בפולין לא היית צריך לפחד רק מהגרמנים אלא מכל השכנים שלך. 

"המשטרה הפולנית וגורמים נוספים רבים סייעו בשיטתיות לרצח של היהודים. לדוגמה, מפקד המחתרת החמושה הראשון של הפולנים, הגנרל רובצקי, שלא היה אנטישמי בכלל, הזהיר את הממשלה הגולה של פולין בחו"ל ממש בזמן המלחמה, שאל לה לגנות את רדיפת היהודים או להכריז על שוויון זכויות ליהודים בתום המלחמה. הוא הסביר שאז היא תאבד את התמיכה הלאומית־עממית שלה כי העם ברובו אנטישמי. זה מסמך רשמי קיים".

 

משתיקים את המיעוט שרוצה לחשוף את האמת. פרופ' באואר // צילום: יהושע יוסף

 

פרופ' באואר טוען כי המהלכים האחרונים של הממשלה הפולנית החדשה, שאותה הוא מגדיר כ"סוג של בולשביזם ימני, לאומנות קיצונית", נועדו כדי לפעול נגד כל הגורמים הליברליים בפולין שרוצים לחסום את האמת: "מדובר בגל עכור שהוא חלק מגל עולמי גדול של ממשלות דמוקרטיות אנטי־ליברליות שמתבססות על לאומנות קיצונית. לגל הזה, להשתקה של האחריות של העם הפולני, של משטרה שרדפה בעצמה והסגירה יהודים לגרמנים, של מערכת שלמה שהיתה יכולה לגרור רגליים ולא עשתה זאת - לגל הזה הצטרפה עכשיו ממשלת ישראל". 

 

העולם רוצה לשכוח

לדעתו של פרופ' באואר, בעצם הצהרתה המשותפת עם הממשלה הפולנית, תורמת ממשלת ישראל להשתקת המיעוט הפולני שרוצה לחשוף את האמת. "עכשיו יאמרו לכל מי שיבקר את ממשלת פולין על התביעות כנגד חוקרים פולנים - מה אתה רוצה? ממשלת ישראל תומכת בכך. אם ארה"ב או מדינה אירופית תנסה להגן על החוקרים הפולנים שרוצים ללמד את האמת, שרוצים להראות באמת מה קרה, אז הממשלה הפולנית תגיד להם, 'הרי ישראל הסכימה להצהרה הזו'. הרי זה ממש סיוע, בעקיפין, להכחשת החלק הפולני ברצח היהודים באירופה".

מה היה צריך לעשות במקום?

"אני יודע שממשלת ישראל רוצה רווח מדיני, לארגן לעצמה תמיכה בעולם שלנו. אני מבין היטב את כל העניין הזה, הצד הפרקטי והצורך של ישראל בתמיכה בעולם לא זרים לי. עם זאת, לטעמי מכרו בנזיד עדשים את זיכרון השואה, את האמת ההיסטורית, עבור רווח זמני. אני כועס מאוד על הכיוון הזה, על קוצר הרואי. אני גם לא חושב שתפקידי כחוקר, כהיסטוריון, להיכנס אל תוך ההיסטוריה ולהיות פוליטיקאי ולהגיד לממשלה מה לעשות. זה תפקיד של מדינאים, של פוליטיקאים, הם יודעים איך לפעול במישור המעשי. אבל בגלל הרצון והנטייה לפעול רק במישור המעשי, אני כחוקר, כאיש רוח, מדגיש שוב ושוב את האמת שהיא לא רגעית, שאליה חטאו כאן, חשוב לי להביע בקול את הנקודה הזו. 

"אני מצטער מאוד על ההצהרה המשותפת הזו, שהיא שגיאה גסה ופגיעה באחריות שלנו, של העם היהודי, על מה שקרה לו, להזכיר זאת, לחקור זאת ולספר על כך. זו החובה שלנו לעמוד בפני העולם שרוצה לשכוח, שעסוק בשכחה מטעמים פנימיים שלו, ולהגיד מה האמת, מה היה".

פרופ' באואר מתקומם מאוד כשהוא נשאל במה ההחלטה של ראש הממשלה נתניהו שונה מההכרזה של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן־גוריון, על גרמניה האחרת. "אני לא חושב בכלל שצריך להשוות או לחבר את מה שקורה עכשיו לעבר", הוא אומר. "כל ההשוואת הן פסולות, בן־גוריון והגרמנים זה סיפור אחד וישראל 2018 היא סיפור אחר. אני לא חושב בכלל שיש קשר בין הדברים. כל ההשוואות הן בעייתיות, ואם כבר משווים לעבר, אז היום יש לעם היהודי מדינה חופשית שיכולה להגן עליו. בשנות ה־30 או ה־40 לא היתה לנו מדינה כזו. 

"היום יש מדינה כזו ואני דורש ממנה לעמוד בפרץ. לעמוד ולצאת חוצץ כנגד כל המגמות הלאומניות שיש בהן הכחשה או גימוד השואה. זה חשוב לנו, ולא רק לנו אלא גם לכל אותם פולנים שאני מעריץ שחירפו את נפשם בתוך עמם כדי להציל יהודים. הרי מה אומרת ההצהרה הנוכחית? היא מקטינה את הגבורה של האנשים ההם, את הבחירה שלהם בטוב בתוך חברה שהיתה אנטישמית מאוד. אני ממש פגוע, גם בשביל הגיבורים ההם שאני מאוד מעריץ ומוקיר". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו