שיפור במצבם של 10% הוא לא בעיה של 90%

ההשוואה שארגון ה-OECD עושהבדו"ח השנתי שלוהיא בין העשירון העשירי לתשיעי בלבד; כלומר לפערים בין 20% מהאוכלוסייה, שאינה נוגעת לפערים שבין 80% ממנה.

ישראל הפכה בעשור האחרון למעצמת היי־טק, תחום המעסיק 8% מכוח העבודה בארץ, שמרביתו מאייש את אותו עשירון שאחראי לפער הזה. המדד הזה בעייתי מאוד בדיוק בשל כך. ככל שענף ההיי־טק יתפתח הפער הזה ילך ויגדל, גם אם מצבם של 90% מהאוכלוסייה ישתפר ביחס לעצמם וגם אם שיעור ההשתתפות ימשיך לעלות, יחד עם שיעור התעסוקה.

עם זאת, אין להקל ראש בנתון זה, שכן הפער הגדול בין שני העשירונים העליונים יוצר תופעות חברתיות שמתפרשות בציבור כלא רצויות. כך למשל אפשר לייחס עליות מחירים בדיור באזור המרכז בשנות צמיחת ההיי־טק לנתון הזה. גידול ביכולת ההשתכרות תמיד ילווה בעליית מחירים ולכן לפער הזה יש השלכות חברתיות המחייבות התייחסות.