"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיפור במצבם של 10% הוא לא בעיה של 90%

ככל שענף ההיי־טק בישראל יתפתח, הפער שעליו מדבר דו"ח ה-OECD ילך ויגדל, גם אם מצבם של 90% מהאוכלוסייה ישתפר ביחס לעצמם - וגם אם שיעור ההשתתפות ימשיך לעלות, יחד עם שיעור התעסוקה

,עודכן
אפשר לייחס עליות מחירים בדיור באזור המרכז לנתון הזה. בתים למגורים ברעננה

ההשוואה שארגון ה-OECD עושהבדו"ח השנתי שלוהיא בין העשירון העשירי לתשיעי בלבד; כלומר לפערים בין 20% מהאוכלוסייה, שאינה נוגעת לפערים שבין 80% ממנה.

ישראל הפכה בעשור האחרון למעצמת היי־טק, תחום המעסיק 8% מכוח העבודה בארץ, שמרביתו מאייש את אותו עשירון שאחראי לפער הזה. המדד הזה בעייתי מאוד בדיוק בשל כך. ככל שענף ההיי־טק יתפתח הפער הזה ילך ויגדל, גם אם מצבם של 90% מהאוכלוסייה ישתפר ביחס לעצמם וגם אם שיעור ההשתתפות ימשיך לעלות, יחד עם שיעור התעסוקה.

עם זאת, אין להקל ראש בנתון זה, שכן הפער הגדול בין שני העשירונים העליונים יוצר תופעות חברתיות שמתפרשות בציבור כלא רצויות. כך למשל אפשר לייחס עליות מחירים בדיור באזור המרכז בשנות צמיחת ההיי־טק לנתון הזה. גידול ביכולת ההשתכרות תמיד ילווה בעליית מחירים ולכן לפער הזה יש השלכות חברתיות המחייבות התייחסות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר